שו״תים Online

תשובה: לגבי המיץ ענבים, יש שם 54 אחוז יין, כיון שזה רוב יין זה כשר, רק שזה גבולי לעומת אחרים. ולכן כל שיש חברות אחרות עם רוב מוחלט או של יקבי ירושלים מהמותגים האחרים, עדיף.

במוזלי, יש לבצע בדיקת חרקים כללית לוודא שהמוצר נקי.

בריבה, אין כל בעיה כשרותית כשהמוצר הסופי לפנייך.

עלי הכרוב נגועים בעיקר בתריפסים (שהימצאותם בולטת גם בסימני המציצה שלהם), אולם ניתן למצוא גם חרקים נוספים כגון כנימות עלה הכרוב, זחלי פרודניה או לאפיגמה, זחלים של לבנין הכרוב, זחל עש גב היהלום, ולפעמים אף באקריות. מאידך מינהרן העורקים או זחלים של זבוב המנהרות כמעט ואינם מצויים בכרוב, ואין לחוש לפעמים הבודדות שכן נמצא.

אפשרויות השימוש בכרוב רגיל הוא כדלהלן:

1. הסרת שני שלישי הכרוב עד שמתקבל ראש כרוב הסגור לחלוטין, השליש האחרון שנותר הוא בחזקת נקי מחשש חרקים ומותר לאוכלו ללא בדיקה. אולם אם בכרוב נמצאו חרקים רבים, יש לנקות ולבדוק אף חלק זה של הכרוב.
2. א. התבוננות כללית בכרוב לוודא שאין בו חורים וסימנים של זחלים גדולים יותר. ב. הסרה של ארבעת השכבות של העלים העליונים.  ג. מקפיאים את הכרוב כשהוא שלם למשך יממה לפחות. ד. הפשרה חלקית את הכרוב (שלא יתרכך הרבה). ה. הפרדת העלים ושטיפה של כל עלה משני צידיו כולל הקיפולים תחת ברז מים חזק. ה. בדיקה מדגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים.
3. א. התבוננות כללית בכרוב לוודא שאין בו חורים וסימנים של זחלים גדולים יותר. ב. הסרה של ארבעת השכבות של העלים העליונים.  ג. את יתר העלים מפרידים מהקלח עד שכל העלים מופרדים. (ניתן גם לחתוך לרבעים, ולאחר מיכן להפריד את העלים) ד. משרים בכל פעם כמות קטנה במים עם חומר סבון או סטרילי טבע, למשך כ-5 דקות [יש להקפיד שלא להשרות באופן שהעלים דבוקים אחד לשני וק”ו שלא להשרות רבעים שלימים, שאז אין בהשריה זו שום תועלת]. ה. לאחר ההשריה שוטפים היטב תחת זרם מים חזק משני צידי העלה כולל בקיפולים [יש להבטיח כי זרם המים יגיע לכל פינה וקפל], ונכון וראוי לשפשף את כל העלים עם ספוג רך יחד עם חומר הניקוי דבר שיבטיח הסרת החרקים, ולאחר מיכן לשטוף תחת זרם מים חזק. ו. עושים בדיקה מידגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים.

קדושת שביעית נגזרת רק מלקיטה חדשה בשנת השמיטה, ואילו איסור ספיחין מזריעה חדשה ולקיטה בתוך השמיטה.

בצל יבש באזורינו, כחודשיים לפני שמיטה מפסיקים לו מים, ומשאירים אותו באדמה על מנת שיתייבש באדמה, והאדמה תשמש לו מחסן עד לפני בוא הגשם שמוציאים מן האדמה.

יש לנו משנה מפורשת, וכן פסק הרמב”ם שבצלים שמנע מהם גשם שלושים יום לפני שמיטה דינם כשישית, ולכן במקרה דידן, שהבצל רק מונח באדמה וכבר מזמן איננו כמחובר (ורבים החקלאים שמגדילים לעשות, ומכניסים דיסק לתוך האדמה שגם חותך בתחילת מניעת המים, את החיבור מהאדמה ולא ממתינים עד שיתייבש לבד), דינו כשל שישית.

ולכן רק הגידול הבא, הוא קדוש בקדו”ש, וזה המבואר בלוח זמנים היו”ל ע”י המכון.

במצע ‘אדיש’ כמו פרלייט ועוד, ההגדרה שלנו היא כמו של גידולי מים גם לענין ברכת שהכל, וגם לענין שביעית.

גידולי מים בשביעית, יש מתירים גם תחת כיפת השמים, ויש מתירים רק תחת מבנה. והעיקר להלכה כדעת המתירים, אבל יש מחמירים כאמור. אם יונח בחוץ ויסמכו על המתירים, צריך לדאוג שגם הנוף יהיה מנותק ולא יהיה בקשר עין עם האדמה.

בנוסף, המשתלה שמהם מגיעים הצמחים צריכה להיות מאושרת לשנת השמיטה.

על מנת להתיר בשנת השמיטה, אין די במצע מנותק, אלא צריך שיהיה גם תחת גג (כל יריעה שאטומה לגשם נחשבת לגג) ואז יש להתיר את כל המלאכות. בלא”ה לקיים את הזרוע יהיה אפשר, אולם להשביחו וק”ו לשתול חדש, זה אסור מדרבנן כדין עציץ שא”נ.

תשובה: יש מחלוקת ראשונים, לדעת רוב הראשונים הולכים בתר לקיטה, זה אומר שיש בזה קדו”ש, אולם אין איסור אכילה משום ספיחין, כיון שנזרע בשישית. ולדעת הרמב”ם יש בזה גם איסור ספיחין. ולאיסור ספיחין אין היתר ע”י אוצר בי”ד. להלכה, כתבו רוב המוחלט של חכמי הספרדים שבזה הלכה כשאר ראשונים ולא כדעת הרמב”ם, ואין בזה איסור ספיחין אלא יש לנהוג בקדושת שביעית ולקחת מ’אוצר בית דין’, וכ”כ הגאון רבי ניסים כדורי בספרו חובת הארץ. רבי ברוך מאני. מרן הרב עובדיה יוסף זצ”ל (ואמר לי שיש להעדיף אופן זה על יבול נכרי). וכ”כ הגאון נאמ”ן שליט”א ועוד. וכל זה דלא כהרב אור לציון זצ”ל שהכריע שיש להחמיר כדעת הרמב”ם. וממילא אין בזה ספרדים ואשכנזים, וכולם יכולים וצריכים בשמחה לקחת אוצר בית דין בירקות, ולשמוח שאוכלים תוצרת שהיא בקדושת שביעית.

אמנם מצינו שנוף יונק מן הקרקע, אך לא מצינו דין כיפת שמיים בנוף, ולכן אם הנוף נוטה על מקום מכוסה הגם שהוא תחת כיפת השמים לכאורה דינו כדין עציץ שאיננו נקוב תחת קירוי ואין בו קדו”ש, וצ”ע נוסף.

לכתחילה אין לקנות מעוברי עבירה, כי אין ספק שיש בזה סיוע. ויש עם הכשר וזה אמור להספיק לצרכי שנת השמיטה!

גם בד’ מינים עדיין כתבתי שעדיף אם יש עם הכשר. ויש להוסיף שיש לזכור שב”ה יש מספיק פרחים עם הכשר, עם קצת מאמץ, אז למה לסייע לעוברי עבירה.

כמובן שבכל אופן אין איסור שימוש.

לגבי ג’ת – השקייה זאת לא הבעיה שם, יש שם מלאכות קיטום הקרובים לאיסורי תורה, אולם לגבי איסור שימוש עדיין זה בגדר נעבד ודומה לפרחים, כי לדידי אין קדו”ש בגת. (כמבואר בשביתת השדה פ”ט סעיף יג ובהערה שם בהרחבה).

קדוש בקדושת שביעית

הצמחים ברגע שסיימת את המיצוי שלהם כבר לא צריך לשומרם

השתייה, כל עוד והרגילות לשומרה, יש לשמור, אם נשאר שיריים שאין רגילות לשמור, תוכל לזרוק. אם זו כמות גדולה יותר, תוכל מקסימום להשהות לילה כשהוא גלוי, ומשקין גלויים, אסור לשתות אותם, ואז מותר לך לשפוך.

במקומות שיש להם תעודת כשרות עדכנית, לאשר כי אין בפירות ערלה ואין חשש טבל. והגם שטבל אפשר לתקן בבית, למי שיודע להפריש תרומות ומעשרות בבית. אולם ערלה אין אפשרות כזו. אמנם, יש פירות שאין בהם חשש גבוה של ערלה, ואפשר לרוכשם בשוק, וכמו כן אם קיבלתם במתנה יהיה אפשר להשתמש בהם.

בנוסף, ברשימה ששלחתם, יש פירות שדינם כירק כיון שנותנים פרי תוך שנה מזריעתם בגרעין, וכן דעת הרדב”ז. בן איש חי. משפטי שמואל. מרן הגאון רבי עובדיה יוסף. מו”ר הגאון רבי מרדכי אליהו. מו”ר הגאון רבי שלום משאש ועוד רבים מחכמי הספרדים.

פיטאיה – יש סוגים ללא חשש ערלה, ויש פרי גן עדן שאחוזי הערלה בו קרובים ל 10 אחוז, אולם עדיין אין הרוב ערלה, ולכן באופן שקיבלת מתנה את יכולה להשתמש בזה לכתחילה, לאחר הפרשת תרו”מ.

קרמבולה – יש כבר מעל 10% ערלה, אולם עדיין אין רוב ערלה, ויש מקילים לרכוש בשוק בהסתמך על הרוב, ובפרט אם קיבלת מתנה, ממישהו שקנה בשוק – בפרי זה יש כבר קדושת שביעית. ויש לאוכלו במגבלות הקדושה.

פפאיה – לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו”ל.

פסיפלורה –  לדעת רבותינו הספרדים נידון כירק, ולכן אין לחוש לערלה, אולם כבר משתייך לשנת השמיטה, והוא קדוש בקדושת שביעית, אלא אם מקורו מחו”ל.

אנונה – כמעט ואין בו ערלה כלל, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו”מ.

אפרסמון – גם בפרי זה כמעט ואין חשש ערלה, ועל כן אפשר להשתמש בו לאחר הפרשת תרו”מ.

מבחינת חרקים, פירות אלו באיכות טובה, וכשאין להם רכות ממש, הם בחזקת נקיים, ולאחר שטיפה חיצונית (ובפרט באפרסמון תחת הפרח), הם בחזקת נקיים.