שו״תים Online

לא מובן מן השאלה. מי שהביא לך, זה מהארץ? זה מחו”ל? זה מנכרי? זה מיהודי? זה ממקום שאתה לא יודע?

ראשית מה ששלחת לא רלוונטי, כי זה מדבר על גמר מלאכה על ידי יהודי. וזה מתאים לשמן ויין וכו’. כאן זה אגוזים והקטיף הוא גמר מלאכה.
ולכן אם המקור מחו”ל או נכרי בארץ, פטור. ואם המקור יהודי חייב.
כל זה בשנה רגילה, השנה שזה שמיטה, יש כאן נקודה נוספת, מה והיכן והיאך טיפלו בזה בשנת השמיטה והאם זה של יהודי.
אמנם בכל מצב מותר באכילה. ולכל היותר מפריש בלא ברכה בשמיטה גם אם ודאי לא הפרישו.

יש לדעת שתורתינו לא תהא מוחלפת, וקיי”ל להלכה בשו”ע, שכל דבר שעובר ריסוק גמור ובישול גמור, הוא מותר באכילה, ואין צריך לבודקו. ובפרט היכא שהבדיקה קשה, ובפרט בחיטוט אחר רסק שהבדיקה קשה ביותר, ובדבר שאין הוא אלא מיעוט בלבד הרי שזה מדרבנן, וכתב השפ”ד שבכה”ג לא חייבו.

כל גוף שחושב שיש לו ממצא אחר שאינו תואם את חז”ל הקדושים, ילך לגדולי הדור, ישמעו יכריעו יבדקו עוד, ואז יכריעו כיצד לנהוג.

ואציין כדוגמא, שקודם שאסרנו את תולעת האניסאקיס למרות שהיא גם בבשר הדג, הסתובבנו כשנתיים אצל גדולי הדור להבטיח שזה לא נגד פסק השו”ע, ורק אז פרסמנו ברבים לאחר שכתבנו והתכתבנו בתשובות רבות עם גדולי הדור, לברר ולדקדק שאין זה חלילה סותר את קביעת השו”ע ואז פרסמנו ברבים.

ולכן גוף מכובד ככל שיהיה, אם מצא מימצאים בעיתיים, אך יודע שהמוצר הסופי מותר באכילה, מחמת קביעת השו”ע, אין לו כל היתר לפרסם ברבים נתונים שאנשים יבינו מזה לאיסור, ותפקידו לילך לפני גדולי הדור שישיבו אותם דבר, וביחד, יכריעו כיצד להורות לציבור, ואם בכלל לפרסם זאת ברבים.

הלכה למעשה מותר לאכול את כל סוגי רסק עגבניות ובלא חשש כלל.

והאמת והשלום אהבו
שניאור ז. רווח

כן, הם יהיו מותרים. חוץ ממה שנקטף בשביעית.

אין דינם שונה, אלא שבצל עד לפני כשבוע [יז טבת] הכל היה מקטיף שביעית בלבד וממילא לא שייך כל היתר, כולל הזמן של חנוכה.

אולם גם כעת שכבר יש חדש, עדיין זה יתיר רק הנקטף בשמינית ולא הנקטף בשביעית, ובזה שבצל יש איסום ארוך מאד בזה הוא שונה שעדיין בשוק הרוב מקטיף שביעית.

גם תפו”א דומה לזה, הגם שיש שיצא חדש עוד לפני חנוכה [מזריעת שביעית], אולם עדיין הרוב המוחלט הוא מקטיף שביעית, ואי אפשר להתירם.

ירק שנזרע בשביעית, ולקט בשמינית, אם עבר זמן בשמינית שהיה מספיק להיזרע ולהיקטף מותר בהגיע אותו זמן. גם האחרים שוודאי נזרעו בשביעית. ובהגיע חנוכה הותרו כל הירקות שנקטפו בשמינית הגם שנזרעו באיסור בשביעית. אולם מה שנלקט בשביעית, לעולם נשאר באיסורו, וגם בהגיע חנוכה [כך הכרעת רוה”פ ודלא כהבנת המהרי”ק על הרמב”ם]. והמקור הוא רבינו הרמב”ם בהלכות שמיטה ויובל פ”ד סעיף ו.

דג לוקוס הוא גדול וניכרים בו הקשקשים ביותר.
ללא עור בלאו הכי אסור לקנות.

עם עור, מייד ניכרים או הקשקשים, או בית הקשקש היכן שהיו מונחים הקשקשים.

התשובה הזו היא ארוכה וזו לא מסגרת להקיף את הכל, אולם זאת יש לדעת שצריך לחלק בין לתת כשרות, לבין כאשר המוצר מוכן כבר ונמצא לפני. ובנוסף יש הפרש בין חומרים לא כשרים. לבין חומרים כשרים רק עוברים בליין ייצור שלפני”כ היה ייצור בעייתי כמו חלבי ועוד. למעשה אין חומרים אסורים במשקאות של חברה זו. לא כאן המקום להאריך, גם גליצרין שיש מי שציין אותו, למעשה יש מדינות רבות שלא משתמשים כלל כגון מרוקו ועוד. וגם המשתמשים הרוב המוחלט בתעשיית המזון הוא צמחי. אולם לא זאת הנקודה האמיתית, אלא הנקודה האמיתית, היא שנותני הכשרות מייצרים חומרים מסויימים הבאים בתמצית המקורית, בייצור מיוחד, מחמת בליעות כלים. אולם זאת יש לדעת שלאחר כל הבליעות הללו, והביטול העצום, ואין כל חומר אסור שהוא זה שמעמיד או ניכר, כלומר אין בחומר הצבע שום חלק לבליעה שהיא תגרום להעמיד או שאר טעמים שזה ללא ביטול. ולכן למעשה אם לתת הכשר לא נכון לתת ללא פיקוח, מאידך לשתות אפשר, גם אם הייתה איזו בעייה, ובחלק מהדברים הם לא מדוייקים כי ה CIP של היצרן מעיקר הדין מועיל כהכשרה, ובפרט במצבים שזה בליעה קלושה, כגון אבקת חלב [כמבואר במנח”י] ולכן למעשה צודקים אותם אנשים חרדים לדבר ה’ המתגוררים במדינות רבות בעולם ונוהגים לשתות משקאות אלו גם ללא כשרות, כל שמדובר בחברה כמו שציינת שהתמצית מגיע ממקום שידוע שאין חומרים אסורים. ובכל מפעל כשמוסיפים זה רק דברים רגילים שמואשרים, כגון סוכר, מים או גז וכיו”ב. וכמובן כשמדובר ללא תוספת אירומות חיצוניות, אלא כעין מה ששאלת בשאלתך. וכמובן שאין השאלה לגבי פסח אלא לשאר ימות השנה [שלגבי פסח יש חששות גם בדברים בסיסים כגון הסוכר האינוורטי ועוד].

זעפרן מקורי ניתן לקנות ללא כשרות, אלא שרוב הזעפרן בעולם הוא מעורבב עם חיקויים וצריך זהירות מרובה.
עדיין לא ראיתי נגיעות בזעפרן, למרות שטכנית זה יכול להיות בהחלט. וכיון שבלא”ה שמים בשערות בודדות, ואפשר להתבונן לפני השימוש.

לצערי הרב, אין כל אפשרות לסמוך, אלא רק להשתמש בהיתר כאשר עברו יב חודש
גם האצות המשווקות עם כשרות בד”ץ… נבדק במכון כמה פעמים ונמצא נגוע.

יש כמה כשרויות בארץ ישראל ששלחו משגיחים למעבדת המכון ללמוד את שיטת בדיקת האצות, והם אכן בודקים בעסק שהם אחראים כל אצה, וזה אפשרי בקלות, אם לומדים הטכניקה.

רצוי לשוחח עם משגיח בכל מקום. אם תשובתו שאצלו הכל מצוין כי הוא קונה בהכשר בד”ץ פלוני, ידע שאי אפשר לסמוך לצערינו.  אם אומר שבודק ומתאר הבדיקה וכו’, יש על מי לסמוך.

צריך לדעת שבלי ללמוד הטכניקה, המשגיח יכול לבדוק שנים ולא ימצא כלום. מאידך כשלמד הוא יכול במהירות לבצע את הבדיקה.

אין בעיה כשרותית בתמרים ממרוקו, רק יש לבדוק מחרקים.