כרוב לבן/אדום
כ"ד חשון התשפ"א | 11/11/2020
תוכן עניינים
כרוב לבן/אדום- נגיעות בחרקים ואופן הבדיקה והשימוש
עלי כרוב לבן או אדום נגועים מאד בחרקים, ובעיקר בתריפסים
(לעיתים תדירות נמצא בכרוב חרקים בודדים בלבד, אמנם הם נמצאים כמעט בכל ראש כרוב המשווק ללא השגחה).
כמו”כ הכרוב נגוע בחרקים נוספים כגון כנימות עלה הכרוב, זחלי פרודניה או לאפיגמה,
זחלים של לבנין הכרוב, זחל עש גב היהלום, ולפעמים אף באקריות.
(זחלים של זבוב המנהרות כמעט ואינם מצויים בכרוב, אולם לעיתים מאד נדירות ניתן למוצאם,
כעובדה ניתן לציין שבעונת הסתיו של שנת תשס”ה נמצאו מנהרות רבים על גבי כרוב, ולאחר בדיקה מדוקדקת נמצא שהכרוב הגיע כך מהמשתלה, בבדיקה אצל השתלן נתגלה שהוא גידל את הכרוב בחממה משותפת עם סלרי, ולא הקפיד על ריסוס כנצרך, וזבוב המנהרות עבר מהסלרי לכרוב.
אולם תופעה זו נדירה בד”כ, ולכן בד”כ אין צורך לחשוש לזבוב המנהרות בכרוב).
במשך החודש הראשון לגידול הכרוב עליו עדיין פתוחים והחרקים נמצאים בכל המקומות,
לאחר סגירת ראש הכרוב אין חדירה נוספת פנימה (להוציא זחלים גדולים המותירים סימני חדירה), אולם החרקים שהיו שם נשארים שם.
הקיפולים הרבים של הכרוב (בפרט בכרוב האדום שמרובה בקפלים) מהווים מקום מסתור נוח לחרקים, ובעיקר לתריפס.
הגם שאין רחישת התריפס ניכר ובולט לעין, מכל מקום סימני מציצת התריפס על העלים ניכר ובולט לכל מבין בתחום
(ראה לקמן בתמונה כיצד נראים הסימנים וראה לעיל , שמותר למומחה לסמוך על בדיקה זו).
כרוב לבן/אדום – אופן הבדיקה והשימוש:
יש להתבונן ויזואלית על הכרוב, במידה והוא מוצק ועליו מהודקים קל יותר לנקותו,
כרוב שעליו פתוחים ונראים בו סימני נבירה ומציצה רבים, יש להימנע מהשימוש בו.
מסירים את העלים הראשונים של הכרוב (שתי שכבות ראשונות).
את יתר העלים מפרידים מהקלח עד שכל העלים מופרדים.
(ניתן גם לחתוך לרבעים, ולאחר מיכן להפריד את העלים),
משרים בכל פעם כמות קטנה במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות
(יש להקפיד שלא להשרות באופן שהעלים דבוקים אחד לשני וק”ו שלא להשרות רבעים שלימים, שאז אין בהשריה זו שום תועלת).
לאחר ההשריה שוטפים היטב תחת זרם מים חזק משני צידי העלה כולל בקיפולים
(יש להבטיח כי זרם המים יגיע לכל פינה וקפל, ולכן מן הראוי לשפשף את כל העלים עם ספוג רך
יחד עם חומר הניקוי דבר שיבטיח הסרת החרקים, ולאחר מיכן לשטוף תחת זרם מים חזק).
עושים בדיקה מדגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל
ולא נותרו חרקים (ודי בבדיקה מדגמית כיון ששיטת הניקוי מבטיחה את הניקיון בד”כ – ראה לעיל פ”ז סי”ח).
יש שיטה נוספת שפורסמה ע”י ועד כשרות מפורסם, באמצעות הקפאה וכמבואר לקמן,
אולם לענ”ד שיטה זו טובה רק במידה ובכרוב מצויים רק תריפסים שאחיזתם מתרפה לאחר שהם מתים (באמצעות ההקפאה),
וכמו כן באמצעות ההקפאה ולאחר ההפשרה החלקית העלים מתרככים ומתיישרים והבדיקה קלה יותר.
אולם שיטה זו לא תועיל אם יש כנימות עלה על גבי הכרוב, שבאמצעות החדק הם נתפסים בעלה חזק מאד. וכל זה אף לאחר שהם מתים.
אולם אפשר שכיון ועיקר הנגיעות היא בתריפסים, וכנימות העלה הם בדרך כלל חיצוניים ולא חודרים פנימה,
אם כן לאחר הסרת העלים החיצוניים, עיקר החשש הוא מתריפס,
ועל כן המליצו על השיטה הבאה:
- מסירים את ה – 4 העלים העליונים.
- מקפיאים את הכרוב כשהוא שלם למשך יממה לפחות.
- לאחר מיכן מפשירים חלקית את הכרוב (שלא יתרכך הרבה).
- מפרידים את העלים ושוטפים כל עלה משני צידיו כולל הקיפולים תחת ברז מים חזק.
- עושים בדיקה מדגמית של כמה עלים בכרוב לבן כנגד מקור אור או בכרוב אדום תחת מקור אור לראות שאכן הניקוי הועיל ולא נותרו חרקים.
(אולם בספר “הלכות תולעים” עמ’ 150 לא הסכים לשיטת ההקפאה כיון שלדבריו אין העלים מתיישרים לגמרי,
ולדבריו עדיף בהשריה במי מלח או לאחר בישול שהעלים מתרככים, עכ”ד. ושיטה זו עדיין צריכה אצלי בדיקה ועיון).
הקלח האמצעי של הכרוב, אפשר להשתמש בו ללא בדיקה, לאחר הסרת קצות העלים ושטיפה היטב.
ראש הכרוב הסגור לחלוטין (בד”כ לאחר הורדת שני שליש מהכרוב), על פי רוב נקי מחשש חרקים ומותר לאוכלו ללא בדיקה.
אולם אם בכרוב נמצאו חרקים רבים, יש לנקות ולבדוק אף חלק זה של הכרוב.
כרוב מגידול מיוחד
במידה והגידול נעשה תחת פיקוח מומחה בגידולים אלו, הכרוב הוא בחזקת נקי. אולם איננו נקי בוודאות.
ולכן לאחר הפרדת העלים מהקלח המרכזי, יש להשרות את העלים בחומר השריה, ולשוטפם היטב תחת זרם מים חזק.