שו״תים Online

שלום וברכה,

א. תפוח מכל זן על תפוח מכל זן, הם מין אחד ואינם כלאים זב”ז.

ב. אם עשית הרכבה כפי שתיארת, אינך צריך למנות שנות ערלה על הענף החדש כיון ש ‘ילדה בטילה בזקינה’.

ג. בוודאי שהיוצא מהעץ הישן אין בו בעייה של ערלה ומותר לאוכלם מיידית.

תשובות ב וג’ כמובן בתנאי שעל העץ המקורי עברו כבר שנות הערלה.

הספק שהיה אמור להתעורר על העץ הותיק, האם הוא רוכב הנמצא על כנה אסורה, ובתפוח קיימים לעיתים נדירות, כיון שעל פי רוב הכנות הם ממיני התפוח והם מותרים. לכן הלכה למעשה גם העץ הישן וגם החדש מותרים משום כלאים, ואם עבר ערלה על המבוגר, גם הענפים החדשים היוצא מהם מותר ללא חשש ערלה

בהצלחה

דגי סלמון שמקורם מנורבגיה, אין בעיית תולעי אניסאקיס כיון שמקורם מכלובים ולא מהים הפתוח [וכן בכלובים ממדינות אחרות כגון צ’ילי ועוד]. ולכן אין לחוש לתולעים בבשר הדג. גם אם אין כשרות כלל או שיש את הכשרויות שאינן מקפידות על תולעים בדגים והם הרוב המוחלט של הכשרויות המהדרין היום.

מאידך יש כינה חיצונית שנמצאת על עור הדג ללא חדירה, ולכן לאחר שטיפה היטב וק”ו גירוד כל עור הדג אפשר להיות רגועים ולהשתמש ללא חשש.

דגי הרינג, לצערי אין כל אפשרות בטוח כולל כל הכשרויות וכל האופנים. הגם שיש אפשרות לכך אם יקחו את פילה הדג שמפולט כדג טרי, ולא כקפוא, וינקו מיד את דפנות הבטן, ולעיתים אכן יש עיבוד כזה והוא נקי, אךלצערי הרוב אינו עושה כך.

רק אציין שכמוצר סופי לאחר שהוא כבר חתוך ומוכן לאכילה, אופן הבדיקה קשה, ויש מגדולי ישראל שהתירו להתמש במוצר זה מחמת ספק ספיקא, שמא החתיכה שממנו עובד הייתה נקיה [שהממוצע שנותר בחתיכות הדג לפני עיבודו הוא פחות מרוב], ואף אם היה שמא בחיתוך לפרוסות הוא נחתך. ועוד שהבדיקה היא קשה ובכהאי גוונא כותב השפ”ד שבחיוב דרבנן אפשר להקל כשהבדיקה קשה ביותר. ובצירוף כל זה התירו בדיעבד את השימוש והאכילה. אולם הורה מרן הגריש”א זצ”ל שחלילה מחמת הצירופים הללו לתת הכשר על המוצר הזה.

וכיון שיש אפשרות לייצר ללא תולעים, מקווה אני שעוד יבוא יום וועדי הכשרות ינהיגו כך בפועל.

בברכה ובהצלחה

אין כל שינוי, עדיין קיימים מטעים מטופלים ומרוססים כדבעי, שאין זבובי פירות, וכעין הזחלים שציינת. ועדיין החילוק קיים בין הזנים החמוצים למתוקים שנגועים יותר.

אולם בוודאי כל שאינך יודע לזהות לפי סימנים כמתואר בספר שם, יש לבדוק לפני השימוש היטב.

בהצלחה

רק אוסיף,

1. לרכוש מחברות מוכרות, עם חותם מומחה מוכר [שאז מקפידים בכרוב הקפדה מיוחדת לנקיות ממש].
2. להתבונן חזותית על העלים לפני ההורדה או אחריה, ולוודא שאין סימנים חשודים לחרקים.
3. אם הכל תקין, מה שאתם עושים הוא טוב מאד.

שלום וברכה,

יש כאן חוסר דיוק בפרטים שמפרסמים, וזאת מהטעם הפשוט, שאנשים לא מבינים כלל בתחום הזה, ולצערי מפרסמים דברים שגויים.

בדרך כלל בכשרות כעין מה שאתה שואל [אינני ידוע על כשרות זו ספיציפית, אבל מעריך שהיא בדיוק אותו דבר], אין מדובר בתותים רגילים שכותבים עליהם שהם לטחינה.

מדובר על תותים שנבדקו מידגמית לפני העיבוד.

שעובדו במכונות עם מברשות ועם לוכדי חרקים, עם חומרי ניקוי במים, בכמות ובמהירות מיוחדת למסוע ולמכונה ועוד פרטים בידועים לבקיאים בתחום.

והמוצר הסופי נבדק על המסוע במנה אחת ענקית של כמאה תותים כל כ 20 דקות.

אם התוצאה נקייה לחלוטין לאורך כל הזמן וכו’, אז המוצר הוא בחזקת נקי ומותר באכילה כמות שהוא, אולם אם נמצא חרק אחד או שניים לכל היותר בבדיקה של מאות תותים, זה אומר שהיה מצוין ובאמת שמעיקר הדין זה מותר גם באכילה, כי זה אומר שהכל עובד מצוין, [כי בשטיפה ללא פיקוח של בקיאים בתחום, ממוצע הנגיעות הוא כ 17%, ובמכונות ממש מצוינות ממוצע של כ 10% נגיעות, אולם חרק אחד ממאה תותים זה ודאי מצוין], אולם כיון שסוס סוף נמצא מקובל שבמצב זה מאשרים לטחינה בלבד.

דבר זה מותר לכתחילה ואפילו על ידי יהודי, ואין בזה כל איסור ביטול לכתחילה, וכמבואר בספרי תולעת שני כרך א, ראה שם באריכות.

בברכה

בוקר טוב

בשמחה רבה

נשלח באימייל

בפרי האסנה תתכן נגיעות פנימית של זחלים שונים [בצבע צהבהב או של זבוב הפירות בצבע לבן] הזחלים מכרסמים את הצד החיצוני של הפרי. ונגיעות חיצונית של חרקי שדה כגון
תריפסים, עכבישים ופסוקאים. עקב מבנהו המיוחד הן בצד החיצוני והן הפנימי, קיימים מקומות מסתור רבים, ולכן יש להתבונן היטב
במקומות אלו. החשש לחרקים בפרט חרקי השדה קיים גם במטעים מטופלים. במטעים שאינם מטופלים החשש לנגיעות גבוה ביותר ולא נכון להשתמש בהם כלל.
אופן הבדיקה והשימוש: מסירים את עוקץ הפרי, משרים את הפירות בחומר השריה למשך כ – 5 דקות, שוטפים היטב את כל פרי
בפני עצמו תחת זרם מים חזק. מתבוננים היטב בכל פרי ופרי תחת מקור אור או במקום מואר היטב, אם אין מצויים זחלים או סימני כירסום של זחלים, ואם אין חרקי שדה. יש לתת תשומת לב מיוחדת לאיזור העוקץ של הפרי, ובין הגומות החיצוניות של הפרי. [פעמים רבות יש כעין “קוים” שהם “שערות” שעל הפרי ואינם חרקים]. באם נמצא הכל נקי מחרקים או מסימנים מחשידים. יש
לפתוח מידגמית כמה פירות ולהתבונן שאין בפנים זחלים. במידה ונמצא נקי הפירות מותרים באכילה. במידה ונמצא איזור בפרי רך וממוסמס חובה לפתוח ולראות אם יש בו רימה של זבוב הפירות. במידה ונמצא נגוע, חובה לפתוח את כל הפירות.
בפטל אדום להבדיל מהאסנה יש חלל פנימי והוא משווק ללא העוקץ, חלל זה משמש מקום מסתור לחרקים, ויש להתבונן בתוכו היטב. ויש לתת תשומת לב מיוחדת לחלל שבמרכז עוקץ הפרי. ועקב הקושי בבדיקה יש שנמנעים משימוש בפרי זה.

אסור להשתמש בתוכנה זו, או בכל שאר מכשירים דומים לזה, כדי לעשות שיתוף חברתי, גם אם המטרה היא נעלה וחשובה ביותר. ויש להשתדל למצוא כל הדרכים להקל על המבודדים, אולם לא בדרכים כעין אלו. ולא הותר השימוש במכשירים אלו ודומיהם, אלא למקרים שהם בחששות של פיקו”נ.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כו’

כיון שבאפשרותך להתנייד בבית עם כסא גלגלים, אז הנכון הוא שאת תברכי את הברכה, ותתחילי בדיקה במקום אחד שמתאים לך כולל המגבלה, כגון באחת מהמגירות, ואז תעבירי את הנר לגויה, ותתניידי עמה ותעקבי אחריה כל זמן שהיא בודקת כפי הנצרך בכל המקומות שחייבים בדיקה, וגם את תבדקי עמה בעינייך בכל המקומות שאתה מצליחה ויכולה לבדוק. ובתום הבדיקה תאמרי ‘כל חמירא’ שזה כמובן מוטל רק עלייך.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כה’

מצוה למסור הפרטים של בית המדרש הזה מיד כעת למשטרה, עם פרטי הקשר של כל הגורמים, כדי שהמשטרה עוד כעת שהיום גדול, תזהיר אותם מכינוס מסוכן זה, וכל הזריז לעשות זאת הרי זה משובח.

וברור ופשוט שאסור ללכת אל המקומות הללו, שכל כינוס כעת הוא עבירה חמורה מהתורה, שציוותה אותנו להיזהר ולהישמר ולהישמע לקולם של הרופאים, ואם בחילול שבת כך, ובאכילה ביום הכיפורים כך, על אחת כמה וכמה במנהג החשוב של דרשת שבת הגדול. וישתתף בדרשות הנשמעים באמצעות קוי ההלכה של הטלפונים או השידורים של ימי הדרשות המפורסמים בכל אתר ואתר.

המקור לתשובה והנימוקים מספר כתר מלוכה חלק אורח חיים סימן כד’