שו״תים Online

הירקות כמות שהם קשה עד בלתי אפשרי לבדיקה מחמת ריבוי הפרחים וריבוי נקודות המסתור, של החרקים שחלקם אוהבי חושך ופינות מסתור ונחבים שם.

ניתן להוריד את הפרחים ולהשתמש רק בגבעולים לאחר שטיפה.

תוצרת קפואה קשה יותר לבדיקה כי הרכות של הירק מקשה על השטיפה והבדיקה.

ועל כן יש לצרוך רק עם חותם כשרות של גוף הבקי בחרקים, המאשר כי התוצרת בחזקת נקייה מחרקים

תוצרת

הציפוי משמש להברקה של מוצרי מזון שונים וביניהם התפוחים.

יש חומר הנקרא שלאק שמקורו הוא לאק היוצא מחרק שמשאיר על העצים ונאסף על ידי עובדים יחד עם החרקים שבו ומעורבב עם חומרים נוספים ועובר סינון, והנוזל הסופי הוא המשמש להברקה.

הגאון בעל אגרות משה התירו. ולפני מרן הגריש”א זצ”ל הוצגו נתונים כביכול בימינו המציאות שונה, ועל כן כתב לאסור.

בספרי תולעת שני חלק ראשון בפרק היוצא מן החי, הוכחתי שהמציאות של ימינו לא השתנתה, וההיתר של בעל האגרות משה שריר וקיים גם בזמנינו ללא שינוי.

ומכל מקום יש מחמירים ומשתמשים בציפוי סינטטי, ולכן מה שמגיע מחו”ל אין פיקוח על סוג הציפוי, ועל כן למחמירים יש צורך להסיר הקליפה.

אולם מעיקר הדין התפוח מותר באכילה עם הציפוי שעליו וכמבואר לעיל

כל שתילה חדשה באדמה ללא גוש אדמה, שהעץ כבר קלוט בו, והיה מונח כל העת בעציץ נקוב כאשר הנקב רואה את האדמה, מחייב למנות שנות ערלה מחדש, מרגע השתילה באדמה.

שלום וברכה,

כנת 677 היא כנה מוכלאת שדמיונה רב בכל הפרמטרים ההלכתיים, לאפרסק ולכן מותר להרכיב עליה אפרסק, ואסור להרכיב עליה שקד.

משמש בכל אופן אסור להרכיב על כנה זו, שהיא מין אחר לחלוטין והיא כלאים יחד עם המשמש.

בברכה

ש.ז.ר.

בהחלט ככל העצים נוהג גם בו ערלה.

אלא אם כן הוא נטוע רק לשם גדר בלבד, כמו שמצוי לעיתים בעצים אלו.

במצב כזה אם בכל אופן רוצים לאכול מן הפירות שיצאו מעצים אלו המשמים לגדר, מותר באכילה בכל גוונא.

מה כוונתך ייחור?

מהיכן יצא? האם הוא מחובר לעץ עצמו? ואם כן האם מעל פני האדמה או מתחת?

או ייחור שיצא ממסת השורשים מתחת פני האדמה ולעיתים אף רחוק מהעץ.

כלל נקוט בידך, מה שיוצא מעל פני האדמה ואפילו מחלקו התחתון הצמוד לאדמה, כל שזה גלוי, אין מונים שנות ערלה מחדש.

מה שיוצא מתחת פני האדמה, מחויב בשנות ערלה מחדש.

שלום וברכה,

ראשית לא היה ולא נברא, פירות לא נותנים פירות בשנים הראשונות בשונה מפעם. כן שונה שהיום הנטיעה היא לא בגרעין אלא בגוש שהוא כבר בן שנה או יותר, ולא תמיד על פי ההלכה אפשר למנות שנות ערלה מתחילת הגוש.

חשוב לדעת שמה שעל פי ההלכה עדיין ערלה, לא קם ולא יקום רב בישראל שיתן כשרות, וצורת הכתיבה של השואל לא נכונה במחילה.

זאת ועוד, שרבני היישובים לא נותנים אישורים ללא שיש אישור אגרונומי על השטח, כי היום כל מדינת ישראל נבדקת על ידי אגרונומים ורק אחר כך יש אישור לתת כשרות.

אמנם לעיתים ובעיקר סוגיית דו שנתי כלומר חישוב זמן המשתלה נתון לרמות הידורים, ובזה כשרות הבדצים [לפחות חלקם] מקפידים שמחמת החששות לא לאשר דו שנתי בכשרות מהדרין שלהם, מה שברבנויות מאשרים על פי הוראת הרה”ר לישראל.

ולכן יש מקום להחמיר למעונין. אך לא מחמת עיקר הדין וכמבואר לעיל.

פירות היוצאים מחוץ לגדר, ועדיין בעץ, אינם בגדר הפקר.

אולם אם בעל הבית הפקיר כדת וכדין לכל מאן דבעי ולא רק לשכנים או רק למישהו מסויים.

אכן כל הפירות שגדלו ונקטפו מחוץ לגדר הם הפקר ופטורים מהפרשת תרו”מ, ואפילו למי שהיה הבעלים לפני ההפקר.

כל רשת שהיא מעל 70 מש, מהודרת לכל הסינונים של כל סוגי העלים בלי יוצא מן הכלל. ולמעשה גם בפחות מזה זה כשר לכתחילה, אולם 70 מש יש מניעה מוחלטת של כל אשר יש לחשוש לו מבחינת חרקים.

יש לידע כי פעולה זו מותרת גם ללא כל התהליך שהזכרת. אלא לאחר שטיפה רגילה. אפשר להרתיח העלים עם מים. רק שהמעבר לכוס יהיה באמצעות מסננת.

ובזה די ומהודר לכתחילה

האפשרות הבטוחה ביותר היא כשיש כשרות, ולכל אחד משלושת המכונים בארץ ישראל יש משתלות בהכשר עם פיקוח על כלאים, ואפשר לשאול שם [אצלינו אפשר לברר אצל נחמיה חדד 0556685553].

אמנם התויות הכתובות באופן סתמי על עצים או נאמרת על ידי בעל המשתלה, באופן שמשיח לפי תומו ולא בעקבות שאלה של כשרות, וכיו”ב, אפשר לכאורה לסמוך על זה.

יש עצים שמוחזקים כאינם מורכבים כלל, או מורכבים מין על מינו.

בהצלחה