שו״תים Online

אם הרשת איננה תוצרת הארץ, או שנגמרה מלאכתה בארץ, יש להטבילה קודם השימוש.

אין צורך בהגעלה.

פיירקס היא סוג של כלי זכוכית העמידה באש, ולכן, לדעת הספרדים זה כדין זכוכית, ואין כל בעיה להשתמש בכלי לאחר ניקוי. גם לדעת האשכנזים שמחמירים בכלי זכוכית, כאן אפשר בהגעלה כיון שאין חשש שהכלי יתפקע, והגם שיש חולקים, מכל מקום במקרה שלך שיש ספק, ואתה רוצה להכשיר לפרווה, כלומר מהיתרא בלע של חלב או בשר לפרווה, זה מותר בכל גוונא.

ובכלל יתכן שבמקרה שלך כיון שהכלי כבר ישן ואינו בן יומו, יש שהתירו מחמת הספק להשתמש באיזה סוג חלב או בשר ואפילו בלא הגעלה.

ולכן אפשר להכשיר בהגעלה לכתחילה לדעת האשכנזים, ולדעת הספרדים אין צריך הכשרה בכלל.

אם בוודאות יש לך זבוב הזית בעץ, אז התשובה היא כן צריך לבדוק כל זית. אמנם מי שבקי יכול ללמוד להבחין בזית אם יש עקיצה ואם היא פוריה או עקרה.
מציע לעבור על ערך ‘זבוב הזית’ בספר תולעת שני.
יתכן שיש לך חומר גם באתר של ‘המכון למצוות התלויות בארץ’ בבדיקת חרקים, פירות וירקות בערך זית

ירקות כגון עגבניות שבעודם טריים הם בחזקת נקיים מחרקים, ועברו ייבוש בתנור [שזה היותר מצוי היום] ומיד לאחר תום הייבוש נארזו באריזה אטומה, כגון אריזת וואקום או אריזה קשיחה, הם בחזקת נקיים ואינם צריכים בדיקה.
אולם הם עברו אחסון קודם אריזתם, ואינם באריזת ואקום, או אטומה היטב, יש לבדוק שלא חדרו לתוכם מזיקי מחסן, ועל כן יש לפזרם על גבי משטח [עדיף בצבע כתום] ולהתבונן שאין חרקים בוגרים או סימני כרסום, פסולת חרקים, ושאין זחלים בצבעים שונים או קורים שהם מייצרים. במידה ונמצאה נגיעות, הבדיקה קשה ועדיף להימנע ולא להשתמש במוצר זה.

שלום וברכה!

השאלה איננה מובנת, סטרילי נועד לשמש כחומר ייעודי המסוגל גם להרוג חרקים, וגם לגרותם להשתרר מאחיזתם בעלה, וגם להחליקם מעל פני העלה.

היעילות איננה שווה בכל סוגי החרקים, ולכן לעיתים זקוקים לזמן ארוך יותר של השרייה. כמו כן איננו יעיל לחרקים הנמצאים בשכבת העלים כגון מנהרן העורקים, ולכן לירקות עלים עם הכשר שחייבים השלמה בבית של השריה וניקיון החומר הזה הוא מצויין ולכך הוא נועד.

בהצלחה

שלום,

עצה טובה, להפוך ולהכין את האדמה לזריעה, אולם אתה יכול לזרוע בלי בעיה, וכל פעם שתראה שיעלה לך מין שאיננו מינו פשוט תעקור אותו.

כל שאינך מעונין בו ולא ראית והסכמת שיישאר אינך עובר באיסור כלאים.

בהצלחה

ראשית יש לדעת שאף קמח שעבר לתיתה, הוא בגדר ספק חמץ, ולא חמץ, ואפילו זמן ההרטבה הוא ארוך יותר, וזאת מהטעם הפשוט שהגרעינים אינם שוהים במצב סטטי בתוך מים, אלא הם בתנועה כל העת, ולכן כל מי שבקי במציאות זו, יבחין מייד בחוש בבדיקה שהגרעינים אינם מחמיצים. ולכן אין כאן אלא ספק גם אם יש לתיתה.

החברות האיכותיות באיטליה לא מעבירים לתיתה, ובפרט בקמח שמטרתו לפיצה כמו שכנראה הקמח המוחזק בידכם [כך נמסר לי מהרב יגאל בן עזרא האחראי על חומרי הגלם בבד”ץ המאשר קמח זה].

Shalom
It is not my job to answer such questions.
However, from my general knowledge, if it is stored under proper conditions, you can use a few more months after the date. But certainly not two years after the date.
Anyway, I’ll check with the professionals at the factories again
Best regards
Rabbi Revach

אין להלכה דין בישול עכו”ם בקפה, וכך מנהג ישראל.

בקפה טהור אין תוספת טעמים וריחות אלא אם כתוב.

שאלות של איסורי הנאה או בשר וחלב, לא רלוונטי, כי במפעלי קפה טהור, מייצרים רק קפה ולא שום דבר אחר.

מה שכן לעיתים יש קוי מילוי למוצרים נוספים שלא קשורים למערך ייצור הקפה.

ולמעשה מעיקר הדין לא צריך לחוש לזה, כי אין מחזיקין איסור. בפרט שהרוב המוחלט ממפעלי הקפה אין מייצרים אלא קפה וביקרתי בעולם בעשרות רבות של מפעלים.

אבל בארץ ישראל שיש עם הכשר, אדרבה זה טוב וזה מצוין, אולם כאשר נמצא אדם בעולם במקום שאין כשרות, יכול לצרוך קפה טהור בלא חשש וכפי שכתבתי בתשובה הקודמת

שלום,

קפה טהור ללא תוספת טעמים חיצוניים, אין איתו בעיית כשרות. גם הקפה המגורען [שעובר תהליך של הפיכת האבקה לנוזל ובאמצעות טמפ’ מתחלף הנוזל לגוש] כנ”ל אין איתו כלל בעיית כשרות.

ולכן מעיקר הדין המוצר כשר לשתיה גם בלא כשרות כלל.

לפסח מכמה טעמים צריך כשרות [בעיקר שרבים ממפעלי הקפה מייצרים גם קפה שעורה, ויש בעיית כלים, ועוד].