דג פורל/טרוטה/טראוט/Rainbow trout

בתת משפחת הסלמונים קיימים שבעה סוגים, כאשר שלושה מתוכם נקראים ‘טרוטה’ (פורל) (והם:Salmo , Oncorhynchus, Salvelinus ).

להם שייכים 10 מינים תחת השם Salmo. 36 מינים תחת השם Oncorhynchus . 6 תחת השם Salvelinus .

ובנוסף לאמור יש כמה מיני כלאים.

דגי הפורל בעיקרם מוגדרים כדגי מים מתוקים, החיים באגמים בנהרות ובנחלים.

אמנם כמה מיני פורל בדומה לסלמון חיים בים הפתוח כמה שנים עד לבגרותם כאשר הם חוזרים למים מתוקים כדי להשריץ (גם דגים אלו שוחים כנגד הזרם וקופצים מעל מפלים כמתואר לעיל בדגי הסלמון).

דגים אלו עקב מקורות חיותם המגוון, הם מופיעים בשלל צבעים וכתמים שונים, כגון מנומר ועוד.

כאשר החיים בנחלים או באגמים הם יותר צבעוניים, ואותם שחוזרים למים המתוקים מן הים הפתוח, צבעו כסוף מאד.

דגי פורל מאריכים ימים בין שבע שנים לעשרות שנים. כשהגדולים שבהם יכולים להגיע למשקל של 30 ק”ג ויותר.

מקורות חיות של הדגים הללו, הם ברוב מדינות העולם, כך שניתן למוצאם באוסטרליה, ניו זילנד, שאר מדינות אסיה, צפון אמריקה, אירופה, רוסיה (שהשם ‘פורל’ שייך לרוסים וממנו נפוץ לכל העולם).

גידול דגי הפורל למאכל

בדומה לסלמון גם דגי הפורל נפוץ גידולם בתוך כלובים הנמצאים בים בטמפ’ המתאימה לגידולם.

גם בארץ הם גדלים בנחל דן ובמפרציו, ובבריכות גידול שמוזרם להם מים קרים בטמפ’ שהדגים חיים ושורדים שם שהם 15 מ”צ בקיץ ובחורף, כאשר המים מקורם מהפשרת השלגים של הר חרמון.

בגידול החקלאי את ביצי הדגים מביאים מופרות מחו”ל, כיון שהטמפ’ במימי הארץ אינה מתאימה להטלה ודגירה הביצים.

דגי הפורל הצליחו להגיע מהנחלים גם לאגם הכנרת, וגם בירדן.

הפורל מהסוג הקיים בארץ ניתן להבחין בקו ורוד החוצה את גופו מהזימים עד לבסיס הזנב, ועל הגוף נקודות רבות.

צבע בשר דג הפורל משתנה בהתאם למינו, קיימים דגי פורל שצבע בשרם לבן, וקיימים דגי פורל שצבע בשרם ורוד.

מזונם של דגי הפורל מגוון כאשר הצעירים ניזונים מחסרי חוליות, חרקי מים, רכיכות ושאר מיני זואופלנקטון.

והבוגרים יותר ניזונים מדגים קטנים, שרימפס, תולעים שונים ועוד.

טפילים בדג הפורל

מבחינת טפילים, הדגים נגועים לפי מקורות הגידול שלהם, כאשר בגדל בים הפתוח, מצויים תולעי אניסאקיס לרוב, וגם כינה חיצונית בדומה לסלמון (ראה לעיל בערכו), ואילו הגדלים בנחל דן ובמפרציו בחזקת נקיים מכל טפילים.

הגדל באגם הכנרת, יש לחוש לטפילים חיצוניים המצויים שם, ובעיקר טפיל הלרניאה, ראה במבוא לעיל בערכו.

והגדל בכלובים, בחזקת נקי מחשש תולעים, ויש לבדוק מהכינה החיצונית המצויה על העור.

ראוי לציין כי בבדיקות שעשינו לדג זה מהים בארגנטינה, שנידוג בדייג ארוך, ועיבדוהו על סיפון האונייה, נמצאו תולעי אניסאקיס רבים בבשר הדגים.

ומאידך נבדקו דגי פורל טראוט שמקורם מן הים באוסטרליה (בחלקו הדרומי), כאשר הדגים הגיעו שלימים בהטסה עבור בדיקות במכון, ונמצאו נקיים ללא כל ממצאים.

אלא שהדגים הגיעו בכמות מאד מזערית, כך שהגם שהתוצאות חיוביות, אך אי אפשר לקבוע עובדה הלכתית על סמך בדיקה זו.

אופן הבדיקה והשימוש:

דגים שמקורם מהנחלים ומבריכות (נחל דן)

בחזקת נקיים ואינם טעונים בדיקה.

דג שמקורו מהים הפתוח – במיני פורל שצבע בשרם ורוד

הבדיקה קשה עד בלתי אפשרית, יש לזכור כי צבע התולעת שקוף ובשר הדג צבוע, כך ששקוף בבשר צבוע בלתי אפשרי לזהותו.

(אמנם באמצעות תאורת UV ניתן לזהות כמבואר לעיל בערך סלמון, אולם זו בדיקה שאינה מצויה לכל אחד, ויש גם צורך בזהירות ובמתינות וזיהוי נכון, ועל כן יש להימנע כליל בשימוש בדגים אלו כשמקורם מן הים הפתוח).

אמנם מי שנמצא במקום שיש רק דגים אלו שמקורם מן הים, באפשרותו להסתמך על כך שהחלק הגב של הדג בחזקת נקי, ולכן יסיר את כל החלק הדק של הדג (כאשר לאורך הדג באמצעו מצוי כעין ‘קו’ כנראה לעיל בתמונה 241), את כל החלק מהקו ולמטה יסיר, וכל השאר כלפי מעלה הוא הוא בחזקת נקי, ומותר להשתמש בו.

דג פורל

דג שמקורו מהים הפתוח – במיני פורל שצבע בשרם לבן

לכתחילה נכון להסיר את החלק הדק של הדג שהיה עוטף את בני המעיים, ששם בעיקר מצויים התולעים.

ובשעת הצורך ניתן להסיר את עור הדג, לחתוך את הדג ל-‘פילה’ ולשקף את החלק הדק ממול מקור אור,

ולהתבונן אם יש תולעים בתנוחה של תנומה או תנועה הנמצאים בבשר הדג ולהסירם.

תולעת אניסאקיס תחובה בבשר דג לבן של פורל ים מארגנטינה

דגים קפואים כולל פילה

לאחר ההפשרה, יש לנהוג כמבואר לעיל בדגים טריים בכל סוג דג.

דגי פורל שמקורם מכלובים

אין לחוש לנגיעות פנימית בבשר הדגים, ויש לנקות רק את עור הדג מבחוץ, מחשש לכינה חיצונית הנתפסת חיצונית על גבי העור, ועל כן יש להתבונן חזותית על העור, לראות אם נמצא טפיל זה.

יש לזכור שלפעמים גודלו זעיר, והוא נבלע בין הכתמים הטבעיים שיש לדג.

או נחבא בין הקשקשים אם לא קנו את הדג מקושקש.

בדג טרי האחיזה של הכינה חזקה יותר, אולם באמצעות מוריד הקשקשים, או סכין, או אף מברשת קשה, הכינה יורדת בקלות.

בחנויות לממכר דגים מומלץ לשטוף את הדג מכל צדדיו באמצעות קיטור לחץ על פני כל הדג בכל צדדיו, דבר שמבטיח הורדת כל הטפילים, אם נעשה כנדרש.

אולם יש לשים לב שבהורדת הקשקשים לבד, אין להסתפק, כיון שהטפילים קיימים גם במקומות שאין קשקשים ואין מנקים שם.

דג מכלובים שנקנה קפוא

הכינה מתה בזמן ההקפאה ואין לה כל אחיזה בדג, והיא נותרת על הדג רק מחמת ההקפאה, ולכן לאחר ההפשרה ושטיפה היטב, וקל וחומר לאחר הברשה או בוודאי העברת קיטור לחץ המצוי בחנויות הדגים, הטפילים יורדים לחלוטין.

אולם יש לשים לב לנקות בכל חלקי הדג גם במקומות שאין קשקשים ואין מנקים שם.

בשיווק של דג ללא עור בכלל, אין כל חשש, כל שיש כשרות מהודרת הכוללת פיקוח על הכשרות וסימני הטהרה.

(ראוי לציין כי התקן מחייב לכתוב על התווית של הפורל אף מקורו מן הכלובים את המילים “פורל ים” כדי להבדיל מפורל הנחלים, ולכן עצם הכיתוב ‘ים’ אינו מוכרח שמקורו מן הים הפתוח).

דגי פורל שמקורם מהכנרת

חובה לבדוק כל דג חזותית אם יש עליו טפילים ואם יש טפיל או מקום פציעה, יש לחטט עד שורשו ולהסירו.

יש לזכור שבאגם הכנרת לא שייך לטפל ולרסס, ודג זה הוא לעיתים תדירות נגוע, ולכן הוא חייב בדיקה של כל דג.

ועל כן בחנות שיש עליה פיקוח מיוחד גם על עניני טפילים אפשר לרכוש, ולהסתמך שהדגים נבדקו בכניסה לחנות ונמצאו נקיים.

תולעת שני חלק ב דגים