אופן הבדיקה והשימוש:
בדגים שמקורם מן הים: הבדיקה קשה עד בלתי אפשרית, יש לזכור כי צבע התולעת שקוף ובשר הדג צבוע, כך ששקוף בבשר צבוע בלתי אפשרי לזהותו. וכל זה להבדיל משאר דגים לבנים שאפשר לשקף אותם כשהם ללא עור [להוציא העור הלבן של הסול] על שולחן אור ולהבחין בתולעים הללו. אמנם קיימת דרך לבדוק, לאחר הסרת עור הדג לחלוטין, להניח את פילה הדג תחת אור אולטרה סגול UV, בחדר חשוך לחלוטין, ובאמצעות תאורה זו ההופכת כל עצם זר לכהה, ניתן להבחין בתולעים או בקצה התולעת שמציץ מתוך הבשר [מיקומו של קצה התולעת הוא בד"כ בקצה הדג או בחתיכת הבשר של בטן הדג ולא בגב הדג. את התולעת אפשר לתפוס בקצה היוצא מן הבשר עם פינצטה ולמשוך בבת אחת וכל התולעת יוצאת לבחוץ].
אולם ברור, שבדיקה זו אינה מצוייה לכל אחד, ויש גם צורך בזהירות ובמתינות וזיהוי נכון, ועל כן יש להימנע כליל בשימוש בדגי סלמון שמקורם מן הים ולהשתמש בדגי סלמון שמקורם מכלובים בלבד, וישלים הניקיון כדלהלן.
אולם מי שנמצא במקומו רק דגים אלו שמקורם מן הים, באפשרותו להסתמך על כך שהחלק הגב של הדג בחזקת נקי, ולכן יסיר את כל החלק הדק של הדג, כאשר כפי הנראה בתמונה, לאורך הדג באמצעו מצוי כעין "קו", את כל החלק של בשר הדג מעל הקו כלפי מעלה, הוא בחזקת נקי [ונכון להוריד עוד כחצי ס"מ מעל הקו], ומותר להשתמש בו, ואילו החלק התחתון בחזקת נגוע, ואין להשתמש בו.
ומכאן מודעה רבה לאורייתא, אם רואים דג שמקורו מן הים, והוא עם העור, וכתוב עליו נבדק מטפילים, [כמו שעדיין מצוי לצערי] ברורים הדברים שאין בחותמת זו מאומה והדבר לא אפשרי ושקרי לחלוטין, והוי כגט המזויף מתוכו, וברור שאין לסמוך על כך.
בנוסף לכל האמור, גם בחלק העליון של הדג, קיימת הכינה הנז' לעיל, ועל כן יש להתבונן חזותית על העור, לראות אם נמצא טפיל זה. יש לזכור שלפעמים גודלו זעיר, והוא נבלע בין הכתמים הטבעיים שיש לדג. או נחבא בין הקשקשים אם לא קנו את הדג מקושקש. בדג טרי האחיזה של הכינה חזקה יותר, אולם באמצעות מוריד הקשקשים, או סכין, או אף מברשת קשה, הכינה יורדת בקלות. בחנויות לממכר דגים מומלץ לשטוף את הדג מכל צדדיו באמצעות קיטור לחץ על פני כל הדג בכל צדדיו, דבר שמבטיח הורדת כל הטפילים, אם נעשה כנדרש. אולם יש לשים לב שבהורדת הקשקשים לבד, אין להסתפק, כיון שהטפילים קיימים גם במקומות שאין קשקשים ואין מנקים שם.
מאידך דג שנקנה קפוא, הכינה מתה בזמן ההקפאה ואין לה כל אחיזה בדג, והיא נותרת על הדג רק מחמת ההקפאה, ולכן לאחר ההפשרה ושטיפה היטב, וקל וחומר לאחר הברשה או בוודאי העברת קיטור לחץ המצוי בחנויות הדגים, הטפילים יורדים לחלוטין. אולם יש לשים לב לנקות בכל חלקי הדג גם במקומות שאין קשקשים ואין מנקים שם.
כמבואר לעיל, כל דגי האילתית כסופה 'קוהו סלמון' או ה-'גרבושה' או ה-צ'אם סלמון, כולם מקורם מן הים ויש בהם ריבוי גדול של תולעי אניסאקיס בבשרם.
בדגים שמקורם מכלובים: אין לחוש לנגיעות פנימית בבשר הדגים, ויש לנקות רק את עור הדג מבחוץ, וכמפורט לעיל בסוף הקטע הקודם. בשיווק של דג ללא עור בכלל, אין כל חשש, כל שיש כשרות מהודרת הכוללת פיקוח על הכשרות וסימני הטהרה.
ראוי לציין, כי במעבדת המכון נבדקו דגי סלמון שמקורם מן הים באוסטרליה [בחלקו הדרומי], הדגים הגיעו שלימים בהטסה עבור בדיקות במכון, ונמצאו נקיים ללא כל ממצאים. אלא שהדגים הגיעו בכמות מאד מזערית, כך שהגם שהתוצאות חיוביות, אך אי אפשר לקבוע עובדה הלכתית על סמך בדיקה זו. אולם זאת יש להדגיש שבאוסטרליה ובניו זילנד לא מצויים סלמונים בים, ומה שמכונה סלמון אוסטרלי, הוא דמוי סלמון, ולא הסלמון האמיתי. ומכאן ההבדל בתוצאות בין המינים.
נכון להיום [תשפ"א] כל דגי הסלמון שמקורם מנורבגיה ומשווקים בארץ ישראל מקורם מכלובים. וכן הוא ברוב המוחלט המשווק ומקורו מצ'ילה. להוציא אילתית כסופה 'Coho Salmon' שמקורו מן הים, והגם שהוא מלא בתולעים בבשרו, לצערי הוא משווק עם כשרות מהדרין. בנוסף יש שיווק מכלובים ממדינות דנמרק, קנדה ועוד כמה מדינות שהחלו בשיווק מגידול בכלובים, ויש לבדוק היטב בכיתוב, ועם המומחים לוודא שמקורם מן הכלובים.
דגי סלמון מעושנים – ראה בחלק העוסק בדגים מעובדים.
גרבושה מעושנת – ראה בחלק העוסק בדגים מעובדים.
שימורי סלמון – ראה בחלק העוסק בדגים מעובדים.
סלט סלמון – ראה בחלק העוסק בדגים מעובדים.
סלמון טראוט Rainbow trout – ראה ערך פורל.
