סקירה אופן הבדיקה מחרקים באמרנט

גרגירי צמח אמרנט (ירבוז) בדומה לגרגירי צמח הקינואה – מכונים “דגנים”,

אך למעשה הם אינם שייכים כלל למשפחת הדגנים, רק שהרכבם התזונתי המשובח

(כמות סידן כפולה מהמצוי בחלב, וכמות הסיבים גדולה פי שלשה מהמצוי בחיטה)

הקנה להם כינוי זה. אמרנט נאכל כמות שהוא כתבשיל, או בתוך מרק,

או בשילוב דגנים אחרים בתעשיית הלחמים ובדרום אמריקה מייצרים מגרגירים אלו משקאות וממתקים.

לאחר הקציר שהוא ידני בדרך כלל, האמרנט עובר דייש, הסרת הקליפה וייבוש כדי שיוכל להיות מאוחסן לתקופה ארוכה.

מכיוון שלגרגירים יש חיי מדף ארוכים מאד, לתנאי האחסון יש חשיבות מרובה בכדי לשמור שלא תהיה פגיעה של מזיקי מחסן בגרגירים.

בתהליך האחסון עלולים הגרגירים להיות מותקפים במזיקי מחסן, בוגרים, זחלים ועוד

(ובאחסון לקוי מאד אף בפסוקאים ואקריות מחסן זעירים מאד).

אופן הבדיקה והשימוש:

קודם השימוש יש לפזר את הגרגירים על גבי משטח בצבע כתום, ועדיף על שולחן אור

ולהתבונן שאין אבקה או קורים (שנוצרו על ידי הזחלים), או חרקים בוגרים וכמו כן שאין גרגירים מכורסמים.

באופן זה יש לבדוק את כל הגרגירים קודם אכילתם ולהסיר כל חרק או גרגיר נגוע.

לעיתים הגרגירים מופיעים בצבעים שונים, שאינם סימן לחרקים.

(באם נמצאו חרקים זעירים, למרות שניתן להתאמץ ולהסירם על ידי סינון ושטיפה טובה, מכל מקום רצוי שלא להשתמש במוצר זה).

חרקים בוגרים בין גרגירי האמרנט

גרגירי אמרנט בצבעים שונים ואינם סימן לחרקים