קמח תירס מיוצר כמובן מגרגירי תירס שעוברים גריסה ברמות שונות, והתוצרת שמתקבלת היא כעין “קמח” לעיתים דק יותר ולעיתים גס יותר. קמח התירס מקבל לעיתים קרובות נגיעות של מזיקי מחסן בוגרים וזחלים, ויש לבודקו קודם השימוש.
אופן הבדיקה והשימוש: להבדיל מקמח שניפויו בנפה צפופה מבטיח שכל הקמח שעבר את הנפה בחזקת נקי. את קמח התירס שהוא גס יותר לא ניתן להעביר בנפה צפופה [בקמח דק, ניתן לנפות בנפה של של 40 מאש, ולראות אם נותרו חרקים בוגרים במסננת, שאז אין להשתמש בקמח כלל, עקב הקושי בבדיקה]. ולכן תהליך הבדיקה והניקוי העיקרי הוא בדיקה ויזואלית. יש לשפוך את התכולה על משטח בצבע כתום, ובזמן השפיכה להתבונן שהזרימה של הקמח מלאה ושאין גרגירים שדבוקים כאחד על ידי הקורים המהווים סימן שיש זחלים בקמח. את הקמח יש לפזר על המשטח [ועדיף אם יש אפשרות על שולחן אור ובפרט במקומות המוסדיים], ולהעביר את גושי הקמח בזה אחר זה. יש להתבונן שאין חרקים בוגרים או זחלים, או סימני חרקים כגון פסולת חרקים [יש להבחין בין פסולת טבעית שצבעה כהה, לבין החרקים], קורים שנטוו על ידי הזחלים ושאר סימנים. במידה ונמצאה נגיעות, רצוי לא להשתמש במוצר זה, עקב הקושי בהפרדת החרקים לחלוטין מהמוצר.