א. אכן אפשרי לעשר מפירותי על של חברי, אולם כמה תנאים בזה, האחד שיהיה מאותו דרגת חיוב, כלומר שאני יודע בוודאות או ששניהם אינם מעושרים כלל, או ששניהם באותו דרגת ספק, וכן ששניהם גדלו באותו איזור חיוב בארץ ישראל, וכו‘. ובנוסף, עליך לקבוע את כל התרומות והמעשרות, בתוצרת החקלאית שלך, וכלל לא אצל המארח. ולכתחילה צריך שהתוצרת החקלאית שלך ושל המארח יהיו מן המוקף [=תחת אותו כיסוי, או קורת גג], ם כי בזה אפשר להקל כאשר יש חשש לתקלה. וכל זה כמובן כאשר אתה יודע מה קונה המארח ואתה קונה אותו מין ומאותו דרגת חיוב.
ב. באפשרותך לעשות תנאי, שזה אומר לומר את הנוסח של תרומות ומעשרות בלשון עתיד, [תמצית הדינים ונוסח ההפרשה מופיע בספרי קצירת השדה, ואף תוכל למוצאו באתר של המכון, תחת הקטגוריה של מושגי יסוד, ותרומות ומעשרות, ושם תכנס להפרשת תרו”מ בשבת, וראה שם את אופן עשיית התנאי, אימתי הוא מועיל ומהם הגבלותיו. ובכל אופן אם עשית את הכל על פי הדין, ובשבת אתה רוצה לעשר, אתה יכול לעשר מכל מה שיוגש אליך לצלחת, שזה ייחשב בבעלותך. ולא משאר התוצרת לאחרים [ויש אומרים שאם הוספת זאת בנוסח התנאי, שפיר דמי].
ג. כמובן, שבאפשרותך ל”סייע” למארח, לרכוש את התוצרת החקלאית לכבוד שבת, ואז לבצע את הקנייה ממקומות מאושרים, ובכך להימנע מלהכנס לבעיות וספיקות.
ד. באם המארח מקיים מצוות רק שאיננו מבין את חומרת הדברים, תפנה אלי ישירות, ובל”נ אשלח לך כמה מאמרים שאולי יסייעו למארח להבין את חומרת איסור אכילת טבל.