שלום וברכה!
לשאלתך הראשונה: פלסטיק עבה כגון אדנית יש מקום לחוש ולדמותו למתכת שמנתקת ואפילו לדעת מרן שכל החומרים לא מנתקים בעצים מכל מקום מתכת שאני ויש לחוש גם בפלסטיק עב כגון אדנית, וזה מבואר בספרי שו”ת חלקת השדה, ובספר על ערלה עץ השדה [עמ’ ריד].
מאידך אם יש חורים בשיעור מספיק [של 2.5 ס”מ קוטר, ובדיעבד 2 ס”מ ויש המקילים גם בקוטר קטן יותר אם יש כמה חורים ומצרפים אותם יחד], רק שזה על אבן או אספלט, בכה”ג דעת מרן שאין זה מנתק, אלא שיש מקום לחלק בין אם העפר מונח על האבן או בעציץ המונח על אבן, אלא שעדיין יש בזה כמה חילוקים, וסוגי האבנים שהזכרתם יש מקום יניקה ויותר מסתבר שאינם מנתקים. וראה בעץ השדה שם.
לשאלתך השניה: החמוציות גדלות על עץ ודאי מבחינה הלכתית, וגדל או כעץ רגיל או בארה”ב בהצפה של מים. הגם שעצו יחסית נמוך, שאר האופנים לגביו קיימים ולכן דינו כעץ גמור.
נחלקו הפוסקים על הברכה, כיון שיש אומרים שהוא ראוי לברכתו רק לאחר עיבודו, ויש החולקים ובפרט שכך היום נפוץ אופן אכילתו. ועל כן כתבתי לענ”ד שגם ברכת הנהנין יש לברך בורא פרי העץ.