שו״תים Online

הדבר כידוע נתון במחלקות האחרונים. אולם גם מי שהתיר, היינו רק בכה”ג שהאומר את הנוסח הקצר, יודע את משמעות חלות הדברים, ואת הסדר, ויודע הכל על בוריו, רק שאיננו זוכר את הנוסח בעל פה, אזי הקלו עבורו להשתמש בקצר, ועל כך יש שחלקו. בפועל לצערי רבים שמשתמשים בקצר, הם אינם מבינים ויודעים את סדר הדברים, ושאר הענינים, כך שלכו”ע אינם יוצאים בזה ידי חובה.

השאלה מסובכת מידי לענות על כל הפרטים בתשובה קצרה, כמו כן האם הבן קטף לפני טו בשבט וה 50 האחרים אחרי טו בשבט? פרט חשוב לדעת.

הנכון כעת לקטוף מהעץ כמות של לימונים ששם יתאפשר לקבוע את כל התרומות והמעשרות כלומר להניח את כל הלימונים המסופקים ולעשר את הכל כלומר לקבוע שם ומקום גם לתרו”ג, גם למעשר ראשון, וגם לעני ושני מספק [כיון שבלימון יש חשש שקטיף לאחר טו בשבט הוא כבר מעשר שני בדומה לאתרוג].

כגון אם תקטוף כעת 13 לימונים נוספים, ותקבע את מקום התרומה גדולה בקצה של אחד מהם על הכל כולל המסופקים. ואת המעשר ראשון תקבע בתוך 6 כולל הנשאר מהתרומה גדולה, ובבודד שבצד יהיה תרומת המעשר על הכל כולל על המסופקים. והוא הדין על המעשר הנוסף יהיה בתוך ה6 האחרים, ותאמר אם צריך מעשר שני יהיו ב 6 הללו על הכל כולל המסופקים, ויהיו מחוללים על פרוטה וכו‘, ואם צריך מעשר עני יהיו מעשר עני על הכל.

אם לא ברור או עדיין יש שאלות נוספות נא לפנות בטלפון של המשרד 039030599 כדי לשוחח ישירות

הלכה למעשה יש ליתן את שמן התרומה לכהן ויש ליתנו כדין אחד מארבעים עין יפה, אחד מחמישים עין בינונית ואחד משישים עין רעה. ולמעשה אין לחוש לתקלה כיון שכל הכהנים מקפידים שלא לאכול תרומה בזה”ז. וכ”פ הרמ”א בסי‘ של”א סעי‘ יט. וכ”ה להדיא במהרי”ט בח”א שאלה פה ועוד.
הכהן מקבל את השמן ומציין עליו סימני זיהוי ככל האפשר שלא ייכשלו בני ביתו, ואז יכול להשתמש להדלקה לשבת, לנר חנוכה ועוד. וליו”ט אסור להדליק בתוך יו”ט שאין שורפים קדשים ביו”ט. ואם מדליק קודם כניסת יום טוב יש המתירים, ודעתם נראית להלכה.

א. כל דבר שצריך להאדים, או להתבשל, וקטפו לפני הבישול אך עתיד להתבשל בתלוש כגון אבוקדו או בננה, יכול להפריש בעודו ירוק. אולם באם לאחר הקטיף לעולם לא יגיע לבשלות הרי שלא הגיע כלל לעונת המעשר. ואף אם כעת ימתיקו אותו כגון בכבישה ארוכה או באש וכיו”ב, נחלקו בזה האחרונים [ראה ביאור הלכה סי‘ רב סעי‘ ב. וראה במנחת שלמה ח”ג סי‘ קמד לגבי תפוחים קטנים]. ולכל היותר למעשה יש להפריש בלא ברכה.
ב. כל הגדל במקום ציבורי, ואין נחשב גזל ואין מקפידים על קטיפתם, חשיב כהפקר ופטור מתרו”מ.
ג. אם לאחר הקטיף פטור מתרו”מ כגון אורח [ראה מש”כ בחלקת השדה חלק שני סי‘ יא], כל אחד אחר כולל בעל הבית אוכל ללא תרו”מ [כי הקטיף הוא הקובע האם צירף או לא לחובת מעשרות].
ד. יכול לחלל על כ 50 גרם סוכר [נכון למחירים של תאריך כתיבת הדברים].
ה. אכן כן זה שונה לחלוטין, כי הגדל בחצר המשתמרת, סו”ס גדל בתוך החצר שהי קובעת למעשרות למה שבא מבחוץ אליה. אולם הגדל בשטח פתוח שמותר באכילת עראי ואפי‘ כמה פירות, יהיה מותר כך עד שיראה פני הבית [מהתורה] או שאר הדברים שהם מדרבנן.

שמן שהוא טבל יעוי’ במל”מ תרומות פ”ב הי”ד שנראה מדבריו שכיון שאסור להשתמש לאורה, ס”ל להקל ולהדליק בזה. ועור ראה באחרונים דפליגי עליה, ובשו”ת מנח”י (ח”ז סי’ מז) כתב להחמיר בזה ומ”מ בדיעבד כתב שאם הדליק בטבל יצא ידי חובה.
ובספק טבל כפי שציינת בשאלתך לכאורה מכח ס”ס נראה פשוט שיצאת ידי חובה

כל תבלין שראוי להיאכל בעינו חייב בהפרשת תרומות ומעשרות כדת וכדין. ואף אם אינו נאכל בכל העדות, כגון נענע שיש שאמנם נותנים רק לטעם בתה אך יש עדות רבות שאוכלות בפועל. ולכן חובה להפריש תרומות ומעשרות גם מהנענע וגם מהכוסברה וגם מהפטרוזיליה. מאידך תבלין שאינם נאכלים כלל כגון שיבא ששמים רק בתה, אכן פטור מתרו”מ.

לתוית אין חשיבות. החשיבות היא כמובן המציאות. כמדומני שבית הבד במושב בני דרום, הוא בית בד כשר, שאיננו מאפשר קליטת זיתים ללא כשרות. ולכן יש לברר מציאות זו. ובאם אכן המשגיח אישר את כשרות הזיתים מבחינת ערלה. אז אין חשש לא של ערלה, ולא של חומרים נוספים. לגבי תרו”מ, מצוי שלקוח פרטי המגיע להפיק שמן בבית בד, שיש משגיחים שמאשרים רק את ענין הערלה, ואינם מפרישים תרו”מ כי הלקוח לוקח הכל לביתו לאחר הפקת השמן. ובמקרה כזה עליך להפריש תרו”מ בביתך. יש לבדוק באם עצי הזית הללו הם נמצאים בשטחי הפקר, שאז פטור מלהפריש תרו”מ גם אם עשו מהם שמן [וכפי שהארכתי בתשובתי בגליון תנובות שדה מס‘ 95, שאין נידו”ד קשור לדין עשאו גורן, עי”ש]. ואם יש ספק לגבי הענין יש להפריש תרו”מ בלא ברכה, ושנת המעשר היא “מעשר שני” כמובן, כי הזיתים שייכים לשנה שעברה.

באם הנטיעה היא אכן לנוי, אולם בחרו בפירות אלו כיון שגם הם חשובים ודעת האנשים על הנוי ועל הפירות, בכה”ג חייב בערלה, וחייב גם במעשרות באם אין זה הפקר לכולם, [רק לחברי היישוב בלבד – אין חשוב כהפקר]

הפקר שפטור מתרומות ומעשרות, פירושו שזה מופקר לכולם בין לאנשי היישוב או אנשים אחרים שעוברים במקום הן לעניין והן לעשירים. ובאם אכן זו המציאות בכה”ג זה הפקר ממש ופטור מתרו”מ

להפריש חייב בכל כולל ירקות שהם רק מדרבנן, בתוך עכו ממש מחמת הספק נוהגים בלא ברכה אף בדגן תירוש ויצהר, ובלא”ה ברכות אינן מעכבות