שו״תים Online

יש להפריד את העלים הנאכלים, להשרותם בחומר השריה למשך כ – 5 דקות, ולשטוף כל עלה היטב תחת זרם מים חזק תוך כדי שפשוף העלים. באם המשתמש כבר בקי ומכיר את החרקים בעלי הקאת, באפשרותו להתבונן ויזואלית על העלים משני צדדי העלים לראות אם יש חרקים, אולם זה חייב להיות ממול מקור אור שהחרקים ניכרים היטב. חשוב לציין, שניעור בלבד אינו יעיל להסרת החרקים.

כל שהאכן הפירות קיימים כל השנה, ממילא אין שמחה בראייתן, ואין מברכים עליהם שהחיינו. מאידך אם הם נמצאים בשימורים או יבשים, ובטרי פעם בשנה בהחלט אפשר לברך שהחיינו על הטרי.
מילון אכן כבר יש כל השנה, ואין עליו ברכת שהחיינו.
אבטיח, כמדומני שעדיין יש הפסקה קצרה, אמנם אם אכן יהיה מצוי לאורך כל השנה, גם שם ברכת שהחיינו תתבטל.

כל סוגי האתרוגים אף החלוקים לענין מסורת, שווים הם להיקרא עץ אתרוג ודינם כדין אחד לגבי כלאי אילן, ואין כל איסור להרכיב ענפים על עץ שיצא מזרע, ואף ענף על ענף אחר של אתרוג.
ובזה שונה דין הרכבה בכלאים על ‘אתרוג המורכב’.

לא.

ההפרש בין קמח לסולת, הוא בשלבים הראשונים של טחינת הגרגר, כאשר מופרד גוש קמח הנמצא במרכז הגרגר והוא הסולת והשאר נטחן לקמח.
ואין כל הפרש בינו לבין קמח כל שלא שהו שהיה ארוכה במים, מה שמצוי היום הרטבה במים של הגרגרים, אין בה מאום כדי להחשיבו כחמץ, ועל כן אין כל מניעה למכור קמח לנכרי גם למחמירים ובוודאות שאין זה נחשב חמץ גמור.

שזיף יתכנו בו מזיקי שדה כמו רימות של זבוב הפירות.
ולעיתים הוא נגוע, ובפרט בעונות מסויימות וחקלאים פחות מקפידים, וכמפורט בתולעת שני חלק שלישי ערך שזיף.
ובשזיף יבש גם מזיקי מחסן
בשזיף טרי שהקפיאו, תלוי איזה זן ועוד פרטים כדי לענות
חשוב לראות את הערך המדובר שם בספר.
חשוב לדעת גם מי נותן הכשרות, כאשר חלקם מקפידים על בדיקות מידגם נכונות קודם העיבוד, ואז המוצר בחזקת נקי.

זה אמנם צדדים גדולים לצרף לקולא, אולם הלכה למעשה יש להכשיר בדרכים הרגילות.
את התנור לאחר נקיון להדליק בחום הגבוה,

את הכיריים לפי הנוהג או הגעלה לספרדים או ליבון לאשכנזים
ובשעת הצורך אפשר להקל בכיריים להכשרה קלה יותר

לבחור את התותים השלימים לא סדוקים ולא תאומים, להוריד את הפרח שבראש הפרי. להשרות כ 2.5 דקות במים עם חומר (סבון כלים או סטרילי טבע) בכמות שהתותים צפים, ולערבב ביד. להוציא מהחומר, ולשטוף תחת ברז מים להוריד הסבון. ואז לשטוף כל תות תחת ברז מים עם מברשת סביב כל הפרי.

בבני נצרים יש מגדל אחד מר אמיתי עומייסי, שהוא בפיקוח שלנו המגדל בשיטות יחודיות תות נקי מחרקים, והלכתית אין בעייה לאוכלו כמות שהוא, והמחמיר לשטוף תבוא עליו ברכה.
אולם על כל אריזה יש חותם והאריזה סגורה עם מדבקה וכו’.
על שאר מגדלים אין לי מידע

נענע היא ירק, ויש להרחיק בזמן השתילה ביניהם טפח וחצי, ואם עולה מאליו, לעקור את היוצא.
אם תוכל לשים תוחם ביניהם כמו גדר גובה עשרה טפחים או חריץ עמוק גובה עשרה טפחים גם פתרון.
או באמת להעביר הירקות האחרים.

טו בשבט הוא ראש השנה לאילן, והשלב הוא שליש בישול.
בלימון יש החוששים לדמותו לאתרוג שהולכים בו אחר לקיטה.
ולכן, נהוג עד סביבות תקופה זו להפריש את שני המעשרות בלשון תנאי: אם צריך מעשר עני ואם צריך וכו’.
הגם שהנטייה שבימים האלו הלימון הגיע לשליש בישול לאחר טו בשבט ויש להפריש ממנו רק מעשר עני בלבד.
אולם כאמור אם אתה חושש או יודע שהגיע לשליש בישולו קודם טו בשבט, וקטפת רק כעת המנהג להפריש את שני המעשרות מספק ובלשון תנאי

שלום וברכה,

1. בלי להכנס לדיון ההלכתי חשוב לידע כי אכן ורדים הם מורכבים, אולם זה רק על בני מינם בלבד.
2. יש להתייעץ עם מומחה, לעיתים אכן עץ יכול שלא להניב פירות מכמה טעמים. ולעיתים בתיקון או בטיפול נכון יכול לתת פירות.
3. אם אכן העץ איננו נותן פרי יהיה מותר לעוקרו. אולם נכון וצריך שאלת חכם וזהירות בהכרעה קודם עקירת עצים.