לוגו בית המעשר
|

תרומות ומעשרות

כ"ו חשון התשע"ח | 15/11/2017

לכבוד הרב שניאור זלמן רווח שליט”א
השלום והברכה את כבוד הרב.
רציתי לשאול את כבוד הרב שאלה למעשה שאיני מבין בהלכות הקשורות בה יותר מידי, ואשמח אם כבוד הרב יוכל להשיב לי על זה כי זה דבר נחוץ לי למעשה.
הנה המדובר בסבתא שלי שהיא אישה פשוטה ובקושי יודעת לקרוא, ואצלם במושב ובגינה בארץ הקודש מגדלים פירות וירקות לרוב, כגון לימונים, פלפלים, עגבניות, תפוזים, ליצ””י, ועוד.
הבעיה הנה קשורה בהפרשת תרומות ומעשרות, סבתא שלי אישה דתיה ויראת שמיים, אבל אינה יודעת ספר כנ”ל, לפני זמן הבחנתי שהיא אינה יודעת צורת הפרשה תו”מ הראויה לפי תורתינו הקדושה, אלא בפשטות מפרישה מהפרות והירקות חלק בכפי האומד ”לפעמים הרבה יותר מאחד מאה דתרומת מעשר, ולפעמים גם פחות”, וזה לא טוב לפי ההלכה דבעינן לעשות כסדר כדברי התנא מפסוק ד”לא תאחר”, וכחכמים דאפי’ תוכו לא מהני עד שיאמר בצפון ודרום. ובראותי זאת, אמרתי לה שיותר נכון לומר בנוסח וכנ”ל ”אף שלא תבין מה עושה שמעתי יש אומרים שזה מועיל, אשמח אם בין בתרי התשובה של הרב יסכים בחן שלו לברר עניין זה אף שאינו עיקר הנדון”, והיא אמרה שאינה יודעת זה בעל פה, אז הדפסתי לה את כל הנוסח, ועדיין קשה לה לומר כל הנוסח ואמרה לי בפה מלא שאינה אומרת אותו מפאת הטורח וכו” ואינו טוב. ואציין שכאשר היא מפרישה לפעמים אומרת “זה תרומות ומעשרות” ולפעמים לא אומרת כלום רק במחשבה שלה חושבת שזה תרומות ומעשרות ”והוספתי זה אם יועיל כבוד הרב לברר אי מהני כי שמעתי מח’ בין הרעק”א קמא סי’ קמד’ למשנה למלך ולא ידעתי בזה” ואולי אפי” חושבת רק מעשר או רק תרומה כי אני מכיר בה שהיא פשוטה ואולי אפי” אינה מבחנת בין תרומה למעשר וחושבת שהכל תרומה או הכל מעשר ”והוספתי זה לדעת אם הוי בעיה”. ואחר שראיתי שכך הוא, ראיתי כתוב בשם החזו”א ”אשמח אם כבוד הרב יגלה דעתו בעצה זו דהחזו”א האם יש לסמוך עליה כי הרב שלי בישיבה אמר לי שמפקפקים בהוראה זו שהיא קולא יתירה, שאינו אפילו תרומה במחשבה שאינו מחשב את עצם ההפרשה אלא על דבר שכתוב בספר, ואיני יודע ידי ורגלי בהלכות אלו” שמועיל לומר אני מפריש על דעת נוסח הכתוב בספר פלוני, ולזה הסכימה וככה עושה.
הנה שאלתי מחולקת מכמה צדדים ”ב’ חלקים, בכל אחד ג’ שאלות, ושביעית עצה”, ואבקש מכבוד הרב על אף וידעתי כי זמנו דחוק, אבל אני צריך מי שיפרט לי בדעת רחבה כמו כבוד הרב בכל פרט מהשאלות מה מהות הדיון ומה לעשות למעשה.
הנה בתחילה אשמח לדעת מצד שאין לה שום מטבע לעשות עליו חילול מעשר שני ואינה יודעת שיש דבר כזה כלל. אז
1. האם במאכל העומד לפני יש קדושת מעשר שני שאני צריך לחלל?
2. ואם אני אומר לה שתסמוך על מטבע שיש אצלי במקום מיוחד ודעתה בחילול המעשרות על שוה פרוטה שבו האם מהני?
3. אם יש שם מעשר עני, שמן הסתם יש שהרי רק מפרישה וזורקת ומעשר עני נמצא שם, האם מותר לי לאכול או שבכל אכילה אני אומר לעני המוציא מחבירו עליו הראיה?
עוד אשאל ”זה חלק השני” וזה חשוב לי יותר מהקודם, אני בעניותי לא סומך על הפרשה זו שתאמר “ע”פ נוסח הכתוב בנוסח פלוני”, וגם חושש בעניותי שמא היא הרבה פעמים מחמת המהירות והטרדה או סיבות אחרות גם את זה אינה אומרת אלא במפרישה מחשבה כללית של תרו”מ ”או במחשבה הכללית שלה על הדעת הנוסח איני יודע את אשר במסתרי ליבה, ואולי אפי’ מחמת שהיא רגילה הרבה בהפרשת תרו”מ כבר לא חושבת כלום רק ישר מפרישה”, וכעת אני בא להפריש מזה, אבוא לשאול מכמה דברים:
4. אם מה שהיא כבר זרקה זה חל ””שהרי הפרישה במחשבה, ואזכיר שאלה הנ”ל שאינה יודעת הבחנת תרומה ומעשר כל רק מפריש כללי שיודעת שצריך להפריש”” ואז האם מה שזרקה זה רק תרומה, ועדיין אנחנו טבולים לעניין תרומת מעשר, אז איך להפריש את זה כעת? מה לומר? מה שבצפון הצלחת שלי מעשר ראשון ומה שאפריש מצפון ששם יהיה תרומת מעשר ולזרוק?
או שמא היא במה שזרקה כבר הפרישה תרומת מעשר יחד עם התרומה ולפני שהפרישה מעשר ראשון ואין צריך כלום, או רק לקרוא שם מעשר ראשון? ”כי על אף שכאשר אני מפריש בעצמי אני משתדל ליתן מעשר ראשון ללוי כדעת הגר”מ אליהו זצ”ל, פה שהוא מעורב שייך המוציא מחבירו לכאורה”
5. אם מדובר בלימון או פלפל שטעמו מתפשט בכל המאכל, אך לעשות, האם אפשר לקחת מקצת המאכל שאני יודע שיש בו טעם דלימון ופלפל ולהפריש הטעם הזה על מציאות חומרי הלימון והפלפל שבמאכל, האם מועיל, או שמא צריך לקחת דווקא חתיכת לימון או פלפל גופית ולהפריש אותה? ומה הדין אם אין לי חתיכה גופית רק יש פה טעם פלפל ולימון האם אפריש טעם על טעם ויועיל?
6. אם נכון לומר מאחר שכל מה שאני עושה זה כי איני סומך על נוסח שאמרה, ומאחר וכך לא קראה צפון ודרום על המעשר ולא יודעת שיש תרומה לחוד ומעשר לחוד, והיא בטוחה שבמה שהיא זורקת עשתה תקנה להכל, אז היא מפרישה תרומה וחושבת שזה מעשר וכן הפוך מיניה וביה שמפרישה מעשר וחושבת שהוא תרומה, וגם לא קוראת צד דצפון ודרום, ולא חל פה שום דבר לא תרומה ולא מעשר, ונמצא שאני צריך כשאני מפריש לעשות את סדר הפרשה כרגיל מתחילה ועד סוף, או שמא מה שזרקה חל כתרומה, או חל גם כתרומת מעשר עמו?
או שיש מציאות כזו שהיא גם זרקה את כל המעשר ראשון שהרי היא חושבת שהיא זורקת גם המעשרות?
7. אם יש לכבוד הרב עצה וחכמה לעשות במצב זה שיהיה המעולה לכל הדעות?
ולתועלת כבוד הרב הוסיף מה שבקשתי אם כבוד הרב יוכל לחוות דעתו בין בתרי הצגת המקרה הנ”ל:
8. המפריש תרו”מ ע”פ הנוסח ואינו מבין כלל מה שהוא אומר האם מועיל?
9. הפרשה במחשבה לחוד האם מועיל, הלכה למעשה?
10. אישה שאינה מבחנת בין תרומה למעשר ורק נוטלת וזורקת מה תוצאת מעשיה ”ונכלל בפרוט קצת בשאלה 6”?
11. האם סומכין על מ”ש החזו”א דמועיל לומר על דעת נוסח פלוני?
12. המפריש כפי האומד כמו שהיא עושה וזורקת, האם כאשר מפריש וזורק פחות מאחד ממאה נשאר תרומת מעשר בתוך הפרות הנותרים?
סליחה סליחה על הטורח,
מצפה לתשובה למעשה יוסף עמר.

א. כל הצדדים של תרומה במחשבה דמהני לכו”ע וגם במעשרות מהני וכמו שהעלתי בחלקת השדה בתשובה שם, וגם ההיתר של החזו”א לומר כמו הנוסח שבביתי, הנה מלבד דמצינו לגדולי החכמים דפליגי עליה, מכ מקום גם החזו”א ס”ל דמהני רק אם יודע כל החלות וכל הענינים של תרו”מ ורק הנוסח לא לפניו ואמור שיחול לפי הנוסח שבביתו. נמצינו למידים שאם האשה איננה יודעת סדר הדברים, וחלות הממונית שיש בהתחייבות לכהן וללוי וכו’, לא מועיל כלל לא המחשבה ולא הדיבור המלא וקל וחומר לא הקצר.
ב. יכול אדם לחלל על פרוטה במטבע של חבירו אם הרשה לו.
ג. ענין מעשר עני לא רלוונטי כלל, כי גם אם היא זרקה זה כמות שהיא לוקחת מעט לתרומה, אולם עשירית ודאי שאיננה לוקחת והיא ודאי נשארה בפירות, אלא דאם היא הפרישה כהוגן, רק כעת המעשר עני מעורב בפירות, אתה לא חייב לתת כיון שאינך יודע במדוייק היכן הם הפירות ויכול אתה לומר לו “הבא ראיה היכן הפירות וטול מעשרותיך”.
ד. החובה של מעשר ראשון, איננה תלויה בהגר”מ אליהו זצ”ל, זו הלכה פסוקה בשו”ע בסעיפים לב, נב, סג ועוד בסי’ שלא, וברור שמי שלא נותן ללוי בטבל ודאי הוא גזלן גמור, ואין כל טענה שתעמוד לו ליום הדין מגזל זה.
הלכה למעשה כיון שיש לה טבל ודאי, תסייע לה:
1. תדאג לעשות לה מנוי בבית המעשר [039030580] על מטבע למעשר שני. על הסכם עם לוי. על הסכם עם עני.
2. תסביר לה את הענינים באופן כללי, ואת הכמות שהיא מוציאה שזה קודש, וכמה כמות יש להוציא.
3. שתמנה אותך שליח להפריש בעבורה.
4. בכל פעם שהיא צריכה שתתקשר אליך, ואתה תעשה לה את המעשרות, לאחר שתוודא שהוציאה כנדרש.
5. תלמד אותה לא לזרוק את התרומות, אלא להניח בשקית, ליום יומיים עד שיתרקב ואז לזרוק.
בברכה