אכן שמועה זו נכונה, ומקור הדברים בספר הקד” “בני יששכר” (חודש שבט, מאמר ב”, סימן ב”) וז”ל שם: “טעם שאמר התנא במתניתין בא” בשבט – ר”ה לאילן, כדברי בית שמאי. ובית הילל אומרים בט”ו בו. ונאמר “אילן” לשון יחיד, ולא אמר “אילנות”. לרמז מה שאמרו רבותינו להתפלל בט”ו בשבט על אתרוג כשר ומהודר שיזמין הקב”ה בעת שיצטרך למצווה…. וזהו שאמר התנא: אילן – לשון יחיד, לרמז על האילן המיוחד המבואר בתורה למצווה”. והגאון רבנו יוסף חיים זצ”ל בספרו לשון חכמים ח”א סימן ל”ח אף כתב על כך נוסח תפילה מיוחד (וראיתי כבר כמה גירסאות והגהות על נוסח תפילה זו. מכל מקום אכתוב את זאת שנמצאת עמדי):
“יהי רצון מלפניך ה” אלוקינו ואלוקי אבותינו, שתברך כל אילנות האתרוג להוציא פרותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים ומהודרים ונקיים מכל מום. ולא יעלה בהם כל חזזית, ויהיו שלמים ולא יהיה בהם שום חסרון, ואפילו עקיצת קוץ, ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם לקיים בהם מצוות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום, כאשר ציוויתני בתורתך על ידי משה עבדך: “ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל”. ויהי רצון מלפניך ה” אלוקינו ואלוקי אבותינו שתעזרנו ותסייענו לקיים מצווה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה בזמנה בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה ובטוב לבב, ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ונקי ושלם וכשר כהלכתו. ויהי רצון מלפניך ה” אלוקינו ואלוקי אבותינו שתברך כל מיני האילנות ויוציאו פרותיהם בריבוי שמנים וטובים, ותברך את הגפנים שיוציאו ענבים הרבה שמנים וטובים, כדי שיהיה היין היוצא מהם מצוי לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצוות קידוש ומצוות הבדלה בשבתות וימים טובים, ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתוב: “לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב ייניך כי כבר רצה אלוקים את מעשיך” [קהלת ט”, ז”]. ונאמר: “באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים” [שיר השירים ה”, א”]. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה” צורי וגואלי”. ויהי רצון מלפני אלוקי השמים, שיתברכו כל פירות האילנות למטה, ויושפע שפע ברכה והצלחה ממקור האיל”ן למעלה, עלינו ועל כל עמו ישראל בכל אתר ואתר”.