מה שניטע לאחר ראש השנה תשס”ט, מונה את שנת תשס”ט כשנה ראשונה, תש”ע שנה שניה, תשע”א שנה שלישית, ובשנת תשע”ב עובר משנת ערלה לשנת רבעי. י”א שרק החל מט”ו בשבט, של תשע”ב כל הפריחות החדשות יצאו מערלה, ויש אומרים שמונה מיום ליום, כלומר אם השתילה הייתה לדוגמא בר”ח חשון תשס”ט, אז יוצא מערלה באותו תאריך בשנת תשע”ב. למעשה יש לרדת למטע, בערב טו בשבט ולהוריד את כל הפרחים שכבר נפתחו, את הסגורים לגמרי אפשר להשאיר, וכל אותם פירות שיצאו לאחר טו בשבט, הם כבר אינם ערלה, אולם אין לדונם לגמרי כדין רבעי ולפוטרם ממעשרות, ולחללם עם ברכה, כיון שסוף סוף יתכן שהצדק עם המוכר והם היו במצב שאפשר למנות את השנים שהם שהו בגוש, ולכן יש לנהוג את שניהם ובלי ברכה. כלומר להפריש תרו”מ מן היבולים ולהוסיף את נוסח החילול של נטע רבעי, ואת שניהם לבצע ללא ברכה מספק.