הנה שאלה זו, קיבלנו באופנים רבים מאד, מן הארץ ומחו”ל, ועיקר הענין כאשר הממשלה אסרה תפילות גם בשטחים פתוחים, ונפש האנשים כמהה לשוחח עם הקב”ה כדרכם, ובציבור שכידוע התפילה נשמעת יותר שאין הקב”ה מואס תפילה זו. וכדי ליישם רצונם זה, ומאידך לעמוד בתנאי הרשויות של הבריאות, שכולם ללא יוצא מן הכלל מחויבים להם, עלו כמה הצעות:

1. בבתים הפרטיים, כל הגברים שבכל משפחה יצאו לחצר, ובצירוף כולם מכל החצירות [הסמוכות אחת לשניה כאשר גדר מפרידה ביניהן ובדרך כלל מדובר בגדר רשת או קנים או צמחיה המאפשרת ראייה של החצר השניה], יהיה מנין, למטרת תפילה, קריאת התורה, ברכת כהנים וכו’, והשאלה אי שרי למיעבד הכי.
2. בבנינים משותפים, יצאו כל הגברים למרפסות הבנין, ובצירוף כל הנמצאים באותו בנין יושלם מנין לתפילה.
3. באם גם בבנין אין מספיק כדי להשלים מנין, מבקשים לצרף הנמצאים במרפסות הצמודות לבנין או לחילופין בבנינים הנמצאים ממול הבנין כלומר מעבר לכביש.