בטבל ודאי – יש קריאת שם בנוסח עצמו [ומעשר ראשון בצפונו או מעשר עני בדרומו וכו’]
ביצוע נתינה בפועל אין צורך – כי הרי אתה חתום הסכם הלוואה של קיזוז עם הלוי או העני.
הפרשה בפועל – כנ”ל אין צורך, כי הרי למה תפריש בפועל הרי אין בזה קדושה [כמו שיש בתרומה], ואם הפרשה לצורך נתינה אין צורך כי אין נתינה פיזית אלא קיזוז הלוואה. ואם כדי להעניק לו את הפירות עצמן? הרי בהסכם עם הלוי או העני הפכת אותם למכירים שלך, ומכירי כהונה או לויה וגם מכירי עניים [ויש מכירים לעני וכמבואר בכמה ראשונים ובחת”ס ודלא כמי שהסתפק בזה], זוכים בדבר כבר ברגע שאמרת ומעשר ראשון ללוי, הם הזוכים מייד במעשר כי הם המכירים שלך והשאר קמתייאישי מיניה.