התשובה לשתי השאלות היא שאי אפשר להשתמש כמות שהוא בגלל בעיית הטפילים [תולעי אניסאקיס] שיש גם בבשר הדג בדגים שהזכרת וממקומות הייצור שציינת. ובדג הסלמון יש אף כנימת סלמון חיצונית על העור, שלגבה קל יותר לגרדה או להסיר את העור. אולם בתוך הבשר בדג סלמון יש ריבוי גדול של טפילים, והזיהוי קשה מאד עקב צבע הבשר שהוא כהה ואילו התולעים שקופות ויש להימנע לחלוטין מלהשתמש בדגי סלמון שמקורם מן הים כגון המגיעים מארה”ב או סין [שמקורו גם מארה”ב בד”כ] או קנדה וכיו”ב. ויש להשתמש רק באותם שמקורם מכלובים בים כגון המגיעים מנורבגיה או מצ‘ילי. [לצערי ציוני הכשרות לא רלוונטים כיון שלחלוטין אינם מטפלים בבעיית התולעים ומשאירים זאת לצרכן דבר שאינו נכון ואינו ראוי].
לגבי הפילה סול מסין, כאמורגם במקרה הזה מקורו מארה”ב -אלסקה, או רוסייה, והנגיעות בטפילים מצוייה בכל דג. אולם הבדיקה קלה יותר כיון שאפשר לשקף את הבשר ממול מקור אור, ומי שיודע לזהות את החרקים יכול לראותם, וכאמור ציון הכשרות איננו רלוונטי בעניין וכמפורט לעיל.