שלום וברכה,

ראשית, לגבי נטע רבעי הקובע הוא טו בשבט משנה שעברה של שישית, עד טו בשבט של השנה השביעית. כל היבולים שנפתחו הפרחים שלהם לאחר טו בשבט של שישית, עד טו בשבט של שביעית שייכים לשנת הרבעי וחייבים לחלל אותם כדת וכדין.

מאידך, כל התוצרת שתילקט בשנת השבע לאחר ראש השנה [לענין שביעית זה ר”ה ולא טו בשבט] שייכת היא לשנה השביעית והבעלים צריך להפקיר לפחות מספק. כלומר לגבי שביעית יש ספק אם השלב לקיטה או חנטה, ולכן רק אם חנט ונלקט בשביעית הוא ודאי שביעית, וכל האפשרויות האחרות זה רק מספק.

והשתא, כיון שאתה לוקט היום מה שחנט בשישית, הרי שזה מפני הספק קדוש בקדו”ש ומסתמא הפקרת כדין, אך למרות זאת שזה אינך ברשותך, אתה יכול לחלל נטע רבעי, כי אפשר לחלל גם כשזה לא ברשותך, וכמו שהארכתי בעץ השדה (פי”ד) ובשביתת השדה (פט”ו). אלא שאת החומש לא להכניס עם שאר החילול בפרוטה אחת מפני הספק אם זה נקרא שלך לחייב חומש, ולכן לחלל את קדושת הרבעי הוא וחומשו על פרוטה ורבע מהמטבעות, ואם אתה מנוי בבית המעשר, אינך מוסיף חומש בלאו הכי.

כמובן שהתוצרת פטורה מתרו”מ מחמת שנטע רבעי פטור מתרו”מ, [ולא מחמת שביעית שהיית צריך להפריש מספק בחנט בשישית ונלקט בשביעית].

לגבי מה ששאלת על בדיקת האתרוג, אני מניח שכוונתך לגבי חרקים, ובכן, הגם שבפירות הדר מצוי מאד במטעים שאינם מטופלים כדבעי פגיעות של זבוב הפירות, באתרוג יחסית הדבר לא מצוי, ובעיקר מצויים חרקים חיצוניים, כולל כנימות, אלא שכל זה במטעים שאינם מטופלים עבור סוכות, כי במטעים מטופלים גם זה בחזקת נקי מחמת ריבוי הטיפולים שעוברים. ואם הינך מסיר את הקליפה כמו שמצוי קודם שעושים ריבה, ובשר האתרוג קשה, הרי שאינך חייב בבדיקה נוספת והפרי בחזקת נקי.

בהצלחה