פטריות שמפיניון – חרקים, נגיעות ואופן הבדיקה והשימוש

 

פטריות מצויות בעולם במינים רבים ורובם גדלים בטבע, ואף רעילים למאכל.

אולם יש כמה סוגים הגדלים בצורה תרבותית, בעיקר פטריות שמפיניון – פקועית המאכל התרבותית .

 

 

אופן גידול פטריות שמפיניון

הליך יצירת התפטיר [=רשת של תאים חוטיים המהווה את החלק הוגטטיבי של הפטריה]

נעשה בצורה מאד סטרילית, המבטיחה נקיות לחלוטין ממחלות ומזיקים.

 

את התפטיר “זורעים” בתוככי מבנים על גבי מגשים גדולים או בתוך עציצים שבתוכם יש מצע גידול “קומפוסט”

[=פירוק של פסולת אורגנית ע”י אוכלוסיה מיקרוביאלית מעורבת בסביבה חמה ולחה לאחר הכנתו הקומפוסט משמש בין היתר כמצע גידול לפטריות]

 

בגידול הפטריות יש לטפל כיאות נגד מספר מזיקים שהעיקריים הם:

נמטודות טפיליות הניזונות על התפטיר. נמטודות סאפרופיטיות הניזונות על חיידקים שבקומפוסט.

 

 

מינים אחדים של אקריות ועכבישים תוקפים את התפטיר ואת כובעי הפטריה. רימות של זבובי הסיאריד וזבוב הפואריד

 

איך למנוע חדירת מזיקים בפטריות שמפניון

וכדי למנוע את חדירת המזיקים, יש לפסטר את הקומפוסט היטב, ולהקפיד על סניטאציה בזמן הניבה.

ונגד הזבובים יש להקפיד על הדברה שוטפת בריסוס, עירפול או איבוק.

 

 

במידה והזבובונים הטילו את הביצים על הערוגות שוב כבר אי אפשר למנוע את התהוות הרימות, ואת תוצאותיהן.

 

הגם שכאמור קיימים מספר חרקים התוקפים את הפטריות, עיקר החשש הוא לזחל של זבוב הסיאריד שהוא חודר לגוף הרבייה [לפטרייה],

אמנם גם למיני האקריות יש לחשוש אלא שבפטריות העוברות שטיפה טובה, החרקים החיצוניים בדרך כלל לא נותרים

 

[יש לציין שיש מאקריות הללו קטנים ביותר, ובמעבדות של בתי הגידול מזהים אותם בתהליך צביעה מיוחד ותחת מיקרוסקופ בלבד].

 

 

 

אולם כאמור הזחלים של הזבוב שחודרים פנימה, ואינם יורדים בכל דרך שהיא, החשש גדול הרבה יותר.

פירוט נרחב מאד על חיי החרקים הללו ראה לעיל בסקירה .

 

וראה עוד לקמן בחלק הנספחים נספח ב מה שהרחבנו בזה מאד, והמלצות יישומיות כיצד להתגבר על חרקים אלו בבתי הגידול.

 

 

נמצאנו למידים שבבתי גידול שיקפידו על הליך פסטור נכון של הקומפוסט, הקפדה על החיטויים שיש לבצע בתחילת ובמהלך הגידול במבנה,

הקפדה על סניטציה ונקיון סביבתי כגון סילוק כל הקומפוסט הישן מהסביבה כיון שהוא מקור לזבובים.

 

 

 

כמו”כ יש להקפיד לקחת את המצע כיסוי מעומק האדמה, ולרססו היטב בחומרים.

הקפדה על אטימות החדרים, רשתות תקינים בחלונות שבחדרים. החלפת הקומפוסט לאחר שני גלי גידול ועוד כמפורט לקמן .

 

 

הרי שאפשר לגדל בכל מדינה בעולם תוצרת ללא חשש חרקים. ואם לא תהיה  הקפדה על כל האמור יהיו חרקים בפטריות, גם אם הם יגדלו בכל מדינה נאורה ומתקדמת בעולם.

 

מצב הנגיעות בבתי גידול ברחבי העולם:

 

נכון לשנת תשס”ה [כשבשנה זו ערכנו מחקר גדול בבתי גידול שונים בעולם]

רוב ככל בתי הגידול בסין עדיין אינם מקפידים כיאות על האמור לעיל ותוצרתם נגועה בחרקים רבים.

 

 

בהודו בתי הגידול הידועים לי נקיים מחשש חרקים לחלוטין

מלבד בית גידול אחד שתוצרתו נגועה בחרקים – ראה לקמן.

באינדונזיה נבדק על ידנו מפעל גדול ונמצא נקי מחרקים.

 

 

בתורכיה נבדקה תוצרת של מספר מפעלים ונמצאו נגועים בחרקים.

ברוסיה נבדקה תוצרת ונמצאה נגועה בחרקים.

בתי הגידול במערב אירופה הולנד, ספרד ועוד, נבדקו בחלקם ונמצאו נקי מחרקים,

לעומת זאת בצרפת נמצאה תוצרת נגועה בחרקים.

 

 

בישראל נבדקה תוצרת טרייה וברוב בתי הגידול התוצרת נמצאה נקיה מזחלים,

אולם בכמה בתי גידול נמצאה נגיעות של הזחלים.

מאידך ברוב המקומות נמצאו עכבישים ואקריות שהסתובבו על גבי הפטריות.

 

פטריות – אופן הבדיקה והשימוש:

פטריות טריות:

בקניית תוצרת טרייה במדינות שהתוצרת נקיה מחרקים [כמפורט לעיל],

די בשטיפה טובה בעיקר תחת כובע הפטריה במקום החיבור עם רגל הפטריה.

 

במדינות שמוחזקות בנגיעות:

חובה להפריד את הרגל מכובע הפטריה, לשטוף את שניהם היטב תחת זרם מים,

להתבונן בכל חלקי הפטריה, ובפרט בחלק העליון של הרגל ותחת כובע הפטריה, שאין שם זחלים לבנים או צהבהבים,

[לעיתים יותר נדירות ניתן לראות סימני מחילה או נבירה – בפטריות הטריות הם בעיקר סביב הפטריה אך לא נכנסים לגוף הפטריה].

כמו כן להתבונן שאין אקריות או עכבישים בתוככי הפטריה.

במידה ונמצאו זחלים, אפשר להסיר את הזחל, וחובה לבדוק את כל הפטריות ואם שאר הפטריות נקיות אפשר להשתמש בהם.

אולם אם מוצאים עכבישים או אקריות, עדיף שלא להשתמש בכל הפטריות מקניה זו, כיון שקשה מאד למוצאם והם נחבים בכל מקום.

אמנם הפטריות שסגורות לחלוטין [=הכיפה עם הרגל] ונמצאו עכיבישים או אקריות,

אפשר להקל ולהשתמש לאחר שטיפה ראויה עם שפשוף ביד או מברשת רכה.

 

 

הקונה פטריות במדינות שלפעמים נקי ולפעמים נגוע כגון בבתי הגידול בארץ ישראל:

יש לשטוף היטב תחת כובע הפטרייה במקום החיבור עם רגל הפטרייה, ובשלש פטריות לבצע בדיקה יסודית,

במידה ונמצא נקי אפשר להסתפק בשטיפת שאר הפטריות,

במידה ונמצא נגוע, יש לבדוק יסודי את שאר הפטריות.

מאידך מצוי גם בארץ ישראל עכבישים ואקריות על גבי הפטריות, ולכן באם נמצאו חרקים אלו,

אם התוצרת היא המסווגת “סוג ב” שהם פתוחים לרווחה, אין להשתמש בזה כלל.

וסוג א באם הם סגורים [כמבואר לעיל] יש לנהוג בהתאם למפורט לעיל.

 

 

פטריות בקופסאות שימורים:

כל המבואר לקמן מתייחס לעניין חרקים בלבד, ואין התייחסות לשאר חששות או איסורים בתוצרת זו,

וכל עוד שאין חששות נוספים בייצור וכל החשש הוא של חרקים בלבד, ורוכשים תוצרת זו יש לנהוג כדלקמן.

פטריות בשימורים משווקות לאחר שטיפות טובות ולאחר תהליך של חליטה ומיון, ועל כן עיקר החשש הוא מזחלים של זבוב הסיאריד שחדרו לתוך הפטריה, ונותרו שם.

 

 

צבע הזחל לאחר החליטה הוא על פי רוב בצבע צהוב, וצבעו קרוב לצבע הפטרייה לאחר חליטה. כך שהבדיקה קשה ביותר.

ולכן בפטריות חתוכות הבדיקה קשה ביותר, ואין להשתמש בהם כלל אלא אם כן הם ממדינות שמוחזקות בנקיות מחרקים אלו.

פטריות שמפיניון שלמות:

קל יותר לבודקם, הגם שיש להמנע ולא להשתמש בהם, מכל מקום במידת הצורך אפשר להשתמש בהם לאחר בדיקה כדלקמן:

כיון שהתוצרת מוחזקת בנגיעות במדינה זו, חובה לבדוק כל פטריה ופטריה.

הבדיקה תיעשה במקום מואר היטב ועדיף תחת מקור אור, יש להפריד כל רגל מכובע הפטריה ולהתבונן על גבי הרגל מכל צדדיו באם יש רימות של הזבוב מחופרות בפטריה

[הגם שצבע שניהם דומה מכל מקום צבע הפטריה חום יותר וצבע הרימה צהוב יותר],

פעמים שהרימה קטנה ביותר ונראית כחתיכה מבשר הפטריה, ולכן חובה להתבונן היטב.

מאידך פעמים רבות שחלק מבשר הפטריה מתעגל ונראה כפס כהה יותר ונדמה כרימה,

ולכן נקוט כלל זה בידך, במידה ונוגעים ברימה היא נותרת סימטרית וקשה,

במידה וזה חתיכה מבשר הפטריה, הוא מתעקם ואינו סימטרי.

בפטריות קיימים חללים טבעיים ואינם סימן לנגיעות.

כאמור חובה לבדוק את כל הפטריות, והדבר מצוי מאד, שכל הפטריות בקופסא יהיו נקיות מלבד פטריה אחת או שניים.

כמו כן ניתן למצוא רימות רבות מאד על פטריה אחת וגם אם היא הקטנה ביותר.

 

פטריות שמפיניון מיובשות או קפואות

 

כל האמור לעיל נכון הוא גם לפטריות המשווקות כקפואות או יבשות,

אלא שהבדיקה של פטריות אלו קשה מאד,בפרט עקב כך שהם חתוכות,

וקשה מאד לזהות את החרק בגלל הצבע ובגלל מקומות המסתור בין רקמות בשר הפטרייה.

 

 

ועל כן יש להימנע מלרכוש תוצרת זו אלא ממקומות שנקיים מחרקים לחלוטין.