עלי שמיר נגיעות, חרקים ואופן הבדיקה והשימוש

עלי השמיר נגועים מאד בחרקים כולל נגיעות בגבעולים ובפרט במקומות החיבור. הנגיעות היא באקריות, כנימות עלה, תריפסים, זחלים של העשים השונים, עכבישים וזחלים של זבוב המנהרות.

זחלים על גבעולי השמיר. למטה משמאל – בהגדלה

אופן הבדיקה והשימוש

יש לקחת כמות מועטה של גבעולים ולהשרותם במים עם חומר השריה למשך כ-5 דקות, לקחת מספר בודד של גבעולים ולשפשפם באמצעות ספוג רך טבול בחומר, לשוטפם היטב תחת זרם מים חזק.

ולאחר מיכן לקחת כל עלה ולהתבונן מול מקור אור, לראות שלא נותרו חרקים ושאין סימנים של מנהרות על גבי העלים שנוצרו על ידי הזחל של זבוב המנהרות.

במידה ונמצא עלה נגוע יש להסירו. לאחר מיכן יש להפריד את העלים מהגבעולים ולהשתמש בעלים הבדוקים בלבד.

תריפס חבוי בתוך כיס השמיר (קציר שני). למעלה מימין – בהגדלה

הגם שבשיטת בדיקה זו לכאורה הירק נקי מחרקים, אולם בפועל בדיקה זו קשה ביותר בפרט עקב דקותם של העלים, והקושי לזהות חרקים או מחילות של זבוב המנהרות,

לכן עדיף ומומלץ להשתמש רק באחד מהדרכים האחרות הנזכרות לקמן:

• להשתמש בתמצית. כלומר לאחר שטיפה היטב של העלים במים. לבשלם כמות שהם עם מים, להעביר את התבשיל סינון היטב במסננת דקה עם צמר גפן. ולהשתמש במי התמצית המסוננים.
• כמו כן אפשר לאחר שטיפה טובה, לעטפם בתוך בד ולקשרם היטב, ולהכניסם בתוך התבשיל עם הבד.
• כמו כן אפשר לטחנם דק מאד בבלנדר לאחר שטיפה ראויה כמבואר לעיל, ולהשתמש עם חומר טחון.

שמיר מגידול מיוחד

במידה והגידול נעשה תחת פיקוח מומחה בגידולים אלו, עלי השמיר הם בחזקת נקיים. אולם לא בוודאות. ולכן יש להשרות את העלים בחומר השריה, ולשוטפם היטב תחת זרם מים חזק.

עלי שמיר יבשים 

  ראה בערך “עלי תבלין יבשים”.