אגוז מוסקט נגיעות בחרקים ואופן בדיקת אגוז מוסקט

אגוז מוסקט

אגוז המוסקט מוכר לנו כתבלין, אולם הוא אגוז לכל דבר, הגדל על עץ המוסקט הטרופי במדינות טרופיות כמדינת הודו ועוד,בתוך פרי שנראה כמו נקטרינה קטנה,

תחת הקליפה הנקראת “מייס” נמצא האגוז החום, שנטחן ונמכר כתבלין.

עיקר השימוש המסחרי של אגוז זה הוא כשהוא טחון ומשמש כתבלין עם ארומה חזקה במיוחד.

אגוז טרי הנמכר בקליפתו, בחזקת נקי ואינו חייב בדיקה.

אגוז שאוחסן טרם שיווקו עלול לקבל נגיעות של מזיקי מחסן,

אף כשהוא עדיין בקליפתו הנגיעות היא בזחל של אחד מעשי המחסן כגון עש החרוב, עש המחסן הטרופי,

כמו”כ תתכן נגיעות באגוזים מאוחסנים של חיפושית משוננת חזה.

כל החרקים הללו מותירים סימנים על הימצאותם בפרי של פירורים, קורים, אבקה ועוד.

אמנם אם לאחר שהייתו במחסן הוא נטחן ושווק מידית, אינו חייב בדיקה, כיון שגם אם היו חרקים הרי שהם התבטלו.

אלא באם החומר הטחון שהה במחסן, קודם שיווקו (וזו המציאות בפועל היום),

יש חשש לנגיעותו באחד ממזיקי המחסן, והוא חייב בדיקה.

אגוז מוסקט בשלמותו במחובר לעץ. בתמונה למטה האגוז הפנימי חצוי

אגוז מאוחסן יש להסיר את הקליפה, ולראות אם בתוך הקליפה שהוסרה יש מהסימנים הנז’ לעיל,

או באם על האגוז יש את הסימנים הנז’ או סימני כרסום.

במידה ואין סימנים מחשידים כלל ואין סימני כרסום, האגוזים מותרים באכילה.

אגוז קלוף מאוחסן, יש חשש גבוה יותר לפגיעה של זחלי עש וחיפושיות מחסן למיניהם,

ולכן קודם האכילה יש לבדוק כל אגוז מכל צדדיו אם יש עליו סימנים מחשידים האמורים לעיל, או באם יש סימני כרסום.

תבלין המוסקט הנמכר כשהוא כבר טחון, ושהה במחסן קודם שיווקו יש חשש גבוה לנגיעות של מזיקי מחסן.

ולכן יש לפזר כמות מעטה בכל פעם על גבי משטח לבן, ולבדוק היטב בין גושי האגוזים,

שאין סימנים מחשידים או חרקים עצמם.במידה ונמצאו חרקים, יש להימנע מלהשתמש בכל התוצרת משקית זו.