הרימון נתקף על ידי חרקים ומזיקים שונים.

במטע שאינו מטופל או בעצים בודדים שבחצרות הבתים נתקף הפרי הן בכנימות מגן שמתמגנות ויושבות על קליפת הפרי.

ולתוככי הפרי חודר “כחליל הרימון” .(ראה לעיל בערך “כחליל הרימון” את תיאורו של הזחל).

הזחל חודר מבעל לקליפה כשהוא מותיר נקב שנראה ברור.

בדרך כלל סביב הנקב ניתן להבחין בפירורי פסולת. הזחל חודר עד לגרגרי הפרי וניזון מהם.

אזור אכילת הזחל נרקב וצבעו משתנה לצבע חום כהה. כמזיק משני ניתן לראות את מזיקי התסיסה חודרים לפרי בפרט באזור שנרקב על ידי כחליל הרימון. אולם ניתן לראות חרקים אלו גם כמזיק ראשוני בפרי שהתבשל כל צורכו.

 

בנוסף ניתן למצוא תקיפה של זחל זבוב הפירות (ראה לעיל בערכו) החודר לפרי מבעד לקליפה, ניתן להבחין בזחל על הגרגרים בקלות עקב צבעו הלבן, ומשום שהאזור הנגוע על ידו הופך להיות כהה יותר משאר הפרי.

כאמור פירות שמגיעים מחקלאים בשיווק מסודר, הם בדרך כלל נקיים.

אולם פעמים ובפרט בשנים מסוימות ניתן למצוא נגיעות של זחל “זבוב הפירות“

(יש שנים שיש ריבוי גדול מאד של פגיעת הזבוב, ולא תמיד מטפלים כיאות נגד הזבוב,

וכגון המציאות ששררה בשנת תשס”ד שנגיעות רבה של הזבוב נמצאה בהרבה מטעים מסוגים שונים של פירות הקיץ).

ולכן למעשה ראוי לבדוק ויזואלית את הפרי לאחר חצייתו לשניים, ולראות שאין אזורים כהים יותר בתוך הפרי או רכים יותר.

במידה ונמצאה נגיעות של זחל, יש להקפיד ולבדוק היטב את כל התוצרת.

בתוצרת המגיעה ממטעים שאינם מטופלים, חובה לבדוק היטב קודם האכילה.

ראשית יש להתבונן על צדו החיצוני של הפרי ולהתבונן אם יש חורי נבירה.

כמו כן יש להתבונן באם יש כנימות ממוגנות על גבי הקליפה (במידה והם אינם יורדים בקלות, הם כתם בלבד ולא כנימות),

באם יש כנימות יש לשים לב בזמן חציית הפרי או קילופו שהכנימות לא יעברו לתוך הפרי.

לאחר חציית הפרי לשניים יש להתבונן שאין זחלים, אזורים נגועים וכו’. במידה ונמצאו אזורים נגועים יש להסירם מהפרי.

במידה ונמצאה נגיעות של זחלים יש לנהוג זהירות יתירה בבדיקת יתר הפירות.

הנקודות השחורות בתוך גרגרי הפרי, אינם סימן לחרקים, אלא מגידול טבעי.

כמו כן הפירורים שבכתר הרימון אינם סימן לנגיעות אלא אבקנים של הפרח.

בחזקת נקי ומותר בשתייה ללא בדיקה.