צלף – נגיעות ואופן הבדיקה והשימוש

בצלף יש כמה חלקים הנאכלים וכבר הזכירו רבותינו את החלקים השונים הנאכלים בשיח צלף כשיש נפקא מינא לברכת הנהנין ולאיסור ערלה וחובת הפרשת תרומות ומעשרות מכל אחד מהדברים הנאכלים.

החלקים הנזכרים בחז”ל כאכילים, הם התמרות [=הענפים החדשים הנושאים עלים צעירים היוצאים בחודשים אפריל-מאי למניינם].

הקפריסין [=הם פקעי הפרחים הקטנים שיוצאים מן התמרות. פקעים אלו מכילים את התפרחת העתידית שממנה יצאו הפירות.

את הקטיף של פקעים אלו יש לבצע בזמן הנכון לפני שיפרחו, ובעודם קטנים].

והאביונות [=הם הפירות הסופיים שבד”כ הם מרים וחריפים, והכנתם כדבר מאכל הוא תהליך מיוחד להפיג את המרירות].

שיח הצלף, ניתן להבחין בקפריסין [מסומן בכחול]. בפרחים היוצאים מהם. ובפרי – האביונות [מסומן באדום]

צמח הצלף גדל בר ולכן החרקים הרגילים להופיע על כל עלי צמח הבר, מופיעים גם על עלים אלו.

החרקים מופיעים בעיקר על התפרחת ועל הפקעים. בין החרקים ניתן למצוא כנימות עלה זחלים של עשים שונים ועוד.

לעיתים ניתן לראות זחלי עש שחדרו לתוככי פרי הצלף.

פרי אביונות של הצלף

השימוש בעלים אינו נפוץ היום, אולם הרוצה להשתמש בהם ינהג כבנקיון של עלי תבלין טריים [ראה דוגמא לקמן ערך “צתרה”].

האביונות שהם הפרי הסופי הוא בדרך כלל נקי, לחרקים חיצוניים די בשטיפה חיצונית של הפרי.

קפריסין [פקעי הפרחים] שגודלם כגודל גרגר חומוס. ניתן להבחין בכנימות עלה ההולכים על גבי הפרי. למעלה משמאל בהגדלה

אולם כיון שלעיתים יש חשש שזחל עש חודר פנימה לכן יש להתבונן באם יש סימני חדירת לתוככי הפרי. [עדיף לקלף את הפרי – ואז סימני החדירה נראים היטב].

פקעי הפרחים [קפריסין] גם הם בדרך כלל נקיים, ובפרט אם הקפידו לקוטפם בזמן קודם שהתחילו את שלב הפתיחה לקראת הפריחה.

ואז אין חשש שחרקים חדרו פנימה. ואם גם נראה שאין כל סימני חדירה של זחל פנימה, די בשטיפה היטב של הפרי חיצונית ואפשר להשתמש בו.

תוך הפרי קפריסין

הצלף הכבוש :

במספר מדינות בעולם מתמחים מאד בייצור של פקעי הצלף [קפריסין] לכבישה.

בדרך כלל מקפידים מאד לבצע את הקטיף בזמן המדויק, ולאחר מיכן הליך הכבישה והפגת המרירות, כולל הרבה הליכים של שטיפה וניקיון. ומבדיקות שעשינו בקופסאות שימורי של הכבושים נמצאה התוצרת נקייה לחלוטין

“קפריסין” [פקעים] כבושים בשימורים