סקירה מורחבת, נגיעות בחרקים ואופן הבדיקה והשימוש
הפפינו (pepino) הוא צמח ממשפחת הסולניים.
מקורו באזור האנדים של קולומביה והוא מגודל כיום בדרום אמריקה,
בקולומביה, אקוודור, פרו ובוליביה ובאמריקה המרכזית במקסיקו.
זהו צמח עשבוני שמתעצה בבסיסו ונוטה מאד להסתעף.
הפריחה היא באזור אמיר הצמיחה ונמשכת כל עוד הצמח מתארך.
ההתייחסות החקלאית לצמח דומה מאוד לגידול עגבניות שרי.
גדל בחממת הירקות על גבי מצע מנותק. השתילה נעשית בחדשים אוגוסט – ספטמבר.
לאחר קליטת הייחורים מדלים את הצמחים באותו אופן כמו העגבניה.
זנים שונים טופחו של הפפינו כשהזן הוותיק יותר והוא הטעים יותר והעיקרי המשווק הוא זן “פפו”.
והזן השני הטפל יותר הוא “בקי”. טעמו נע בין מלון למלפפון, ויש המזהים את טעמו אי שם בין
פפאיה ל
מלון.
שיח הפפינו עם פירותיו
הצמח מהוה מקור משיכה למזיקים הבאים:
פפינו – אופן הבדיקה והשימוש:
נכון להיום (תשס”ה) יש גידול מסחרי אחד בארץ ישראל. והמטע מטופל היטב, ולכן תוצרתו היא נקיה.
אולם במידה ויש גידול פרטי שאיננו מטופל כדבעי, יש חשש לנגיעות חיצונית של אקריות והכנימות,
ולכן יש להוריד את העוקץ ולשטוף היטב תוך שפשוף הפרי תחת ברז מים.