דבש
דבש דבורים מופק מאיסוף צוף פרחים שונים ומגוונים, שהדבורה אוספת.
הפרחים כאמור מגוונים מאד וידוע על מעל מאות סוגי פרחים שונים שהדבורה אוספת את הצוף מהם,
כגון פרחי בר שונים או פרחי עצים שונים כגון הדרים או אבוקדו ועוד מינים שונים ומגוונים.
את הצוף יונקת הדבורה באמצעות חדק, אל “קיבת הדבש” שהוא מקום אחסון לדבש ואיננו ממשיך משם למערכת העיכול.
הדבורה בהיכנסה אל הכוורת, מפרישה את הצוף (בתוספת אינזימים המופרשים מבלוטות הנמצאות בקדמת הפה) לאחד התאים בחלת הדבש (שגם היא מיוצרת על ידי הדבורים משעווה) וכאשר התא מתמלא, הדבורים חותמים אותו עם דונג – שעווה שהם מפיקים.
בעלי הכוורת רודים את הדבש לאחר הסרת כיסוי השעווה,
ובאמצעות צנטריפוגה מוציאים את הדבש מהתאים שבחלת דבש.
הדבש עובר לאחר מכן תהליך של סינון והשקעה.
חשוב לדעת כי מטבעו של הדבש להציף כלפי מעלה את כל החומרים זרים כגון חלקי דבורים ושאר פירורים הנמצאים בדבש בזמן רדייתו.
יש חברות להפקת דבש, שמקפידות גם לפסטר את הדבש כדי למנוע תסיסה, ולאחר מכן מקררים מיד את הדבש.
למרות שההלכה היא ש”כל היוצא מן הטמא טמא”, מכל מקום דבש דבורים מותר באכילה,
למרות שהוא יוצא מן הדבורה שאסורה באכילה כדין שרץ, מכיוון שהדבש אינו ממוצה מגוף הדבורה,
אלא מן הצוף שהיא מכניסה לזפק שבה, ובתערובת הרוק של הדבורה זה נהפך לדבש, ולכן מותר באכילה.
בור משקעים של דבש
משקעים שנותרו בדבש
עש הדונג
פקעת התגלמות לבנה של העש בצדי הכוורת
פילטר לסינון קודם המילוי
דבש – אופן הבדיקה והשימוש:
כאמור, בזמן רדיית הדבש, מעורבבים בדבש גם חלקי חרקים שונים, ומכל מקום הדבש מותר,
ואף כאשר מרתיחים אותו וחלקי הדבורים מתבשלים עמו, הדבש מותר כיון שטעמם פגום ואינם אוסרים.
(וראה מה שמובא עוד בעניין זה בכרך א פרק ו סעי’ כט ובהערה שם).
אלא שמכל מקום יש להקפיד על סינון הדבש קודם אכילתו.
וכיום רוב הדבש המשווק באופן מסחרי עובר סינון ראוי והוא בחזקת נקי.
אבקת פרחים/ פולן
פולן הוא אבקה המורכבת מאבקנים של פרחים זכריים.
אבקה זו נאספת על ידי הדבורים מהפרחים, האבקנים נצמדים לרגלי הדבורים
(וכנראה שהם מעניקים להם מספר מרכיבי תזונה, שכן לאבקנים שלא נאספו על ידי הדבורים אין ערך ייחודי בפני עצמם).
כאשר הדבורה נכנסת לפרח כדי לאסוף צוף, היא נוגעת באבקנים
וגוף הדבורה מתכסה בעשרות גרגירים דבוקים,שנצמדים לשערות ולזיפים.
הדבורה מנקה את עצמה בעזרת רגליה, ודוחסת אותם ומצמידה לרגליים האחוריות.
המטרה שהדבורה מביאה מזון זה לכוורת, כדי שהוא ישמש מזון לוולדות.
בפועל כאשר הדבורה נכנסת לכוורת, היא חייבת לעבור דרך חור צר,
שגורם לאבקה הצמודה להתנתק מרגלי הדבורה וזה נופל לקרקעית הכוורת.
את הגרגירים שנפלו אוסף בעל הכוורת ומשווק אותה ללא תוספות כלשהם.
בעולם הרפואה יש חשיבות למזון זה עקב ריבוי המינרלים והוויטמינים הנמצאים בו.
לאחר שאבקת הפרחים נאספת, היא עוברת תהליכי ניקוי, ניפוי, ייבוש ואריזה.
למרות פעולות הניקוי והניפוי, לעיתים נותרים חלקי דבורים בין הגרגירים הזעירים, כגון נשלים, כנפיים, חלקי רגלים ועוד.
ולעיתים ניתן למצוא זחלים של עש הדונג (ראה לעיל בתחילת הספר על חרק זה) הניזונים בין היתר גם מאבקה זו.
רגלי דבורים בין אבקת פולן
אופן הבדיקה והשימוש:
יש לפזר את אבקת הפרחים על גבי משטח, ולהתבונן שהגרגירים שלימים, ושאין קורים
(שנגרמים על ידי העש).
לאחר מכן יש להעביר את הגרגירים בנחת ממקום למקום
ולהתבונן האם נמצאים חלקי דבורים או זחלי עש, ובמידה ונמצאו יש להסירם.
(לעיתים נדירות ניתן לראות פגיעה של אקריות באבקה, ואז יש להימנע משימוש באבקה זו).