מצוות ביעור מעשרות בערב שביעי של פסח

בעזה”י בערב שביעי של פסח נצא לים הגדול ונשליך את כל המטבעות המיוחדות לחילול מעשר שני ורבעי של ‘בית המעשר‘ שע”י ‘המכון למצוות התלויות בארץ‘

נוסח החילול:

“כָּל הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּרְבָעִי שֶׁיֵּשׁ בַּמַּטְבְּעוֹת בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם כּוֹלֵל הַפְּרוּטָה חֲמוּרָה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל הַמַּטְבְּעוֹת, יְהֵא מְחֻלָּל הוּא וְחָמְשׁוֹ עַל מַטְבֵּעַ זוֹ שֶׁבִּרְשׁוּתִי”.

לאחר שחילל הכל על המטבע, ישמיד את המטבע ע”י שישליכנה לים הגדול, ואין צריך לשחקה תחילה.

ואם משליך לשאר נהרות, ישחוק תחילה את המטבע. ואם אינו נמצא בקרבת הים, ישחוק את המטבע ויפזרנה ברוח.

קודם ההשלכה לים הגדול יאמר:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשֵׁכִינְתֵּיהּ בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ לְיַחְדָּא שֵׁם י-ה בְּוַ-ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לְקַיֵּם מִצְוַת בִּעוּר מַעַשְׂרוֹת כְּמוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה, לְתַקֵּן שׁוֹרֶשׁ מִצְוָה זוֹ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן עִם כָּל הַמִּצְווֹת הַכְּלוּלוֹת בָּהּ, לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵינוּ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאֵינוּ, וִיהִי נֹעַם יְיָ אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

לאחר שהשליך המטבעות לים יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלוֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כְּשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ לְקַיֵּם מִצְוַת בִּעוּר מַעַשְׂרוֹת, כֵּן יְזַכֵּנוּ ה’ לְקַיֵּם מִצְווֹת הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּמִצְווֹת בִּעוּר מַעַשְׂרוֹת מֵהַתּוֹרָה בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק וּבְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן:

פרשת וידוי מעשרות

לאחר שהפריש וביער את כל מעשרותיו, מצוות עשה להתודות לפני ה’, וזהו הנקרא “וידוי מעשר”.

ומצווה זו נוהגת אף כשבית המקדש אינו קיים זמן הוידוי, הוא בזמן המנחה של יום טוב האחרון של חג הפסח, בשנה הרביעית והשביעית, לאחר שבערב יום טוב האחרון, גמר לבער כל מעשרותיו, אומר פרשה זו (דברים כו יב-טו):

“כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵּׂר אֶת כַּל מַעְשַּׂר תְּבוּאָתְך בַּשָׁנָה הַשְּׁלִישִׁית שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר, וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ: וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְיָ אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה כְּכָל מִצְוָתְךָ אֲשֶׁר צִוִּיתַנִי, לֹא עָבַרתִּי מִמִּצוֹתֶיךָ וְלֹא שָׁכָחְתִּי: לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנוּ וְלֹא בִּעַרְתִּי מִמֶּנוּ בְּטָמֵא וְלֹא נָּתַתִּי מִמֶּנוּ לְמֵּת, שָׁמַעְתִּי בְּקוֹל יְיָ אֱלֹהָי עָשִׂיתִי כְּכֹל אֲשֶׁר צִוִּיתָני: הַשְׁקִיפָה ממְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵך אֶת עָמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה  אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ”:

אחר כך יאמר:

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה’ אֱלֹהֵינוּ וֶאֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ כְּשֵׁם שֶׁזָּכִינוּ לְקַיֵּם מִצְוַת בִּעוּר וּוִידּוּי מַעַשְׂרוֹת, כֵּן יְזַכֵּנוּ ה’ לְקַיֵּם מִצְווֹת הַפְרָשַׁת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת וּמִצְווֹת בִּעוּר מַעַשְׂרוֹת מֵהַתּוֹרָה בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק וּבְבִנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן: