(פורסם ב’תנובות שדה’ גיליון 11 לצפייה בגיליון לחץ כאן)

לכבוד

הרה”ג  ש.ז. רווח  שליט”א

שלום וברכה וכ”ט

בעקבות שאלת כת”ר בענין הקנאת מעשר עני ע”י קטן. עיינתי קצת בנושא ולענ”ד א”א להקנות מ”ע ע”י קטן גם אם נאמר שמ”ע בזה”ז דרבנן.

בגיטין ס”ה ע”א מחלקת הגמרא בין מילתא דאית לה עיקר מהתורה לבין מילתא דלית לה עיקר מהתורה כגון שיתופי מבואות. אולם בהמשך הגמ’ מביאה את המשנה במע”ש, שמערימין על מע”ש ע”י שנותן מעות לשפחתו כדי לפדות מע”ש, והיא קטנה. ומדובר במע”ש בעציץ שאינו נקוב ומדרבנן. ומשמע שם שזה אפילו אם נאמר שמע”ש עצמו הוא מן התורה. עכ”פ לפחות במעשר ירק בודאי היה אפשר לפדות, ע”י קטן וה”ה להקנות על ידו.

אולם בקצוה”ח בסי’ רמ”ג ס”ק ד’ הביא מהמרדכי בפ”ק דב”מ, ומהגה”מ בתשו’ לסדר נזיקין, שבטובת הנאה א”א לזכות ע”י קטן, ולא מועילה דעת אחרת מקנה בטוה”נ. וא”כ א”א להקנות מעשר עני ע”י קטן, משום שהמעשר עני אינו של הבעלים ואין לו בו אלא טובת הנאה בלבד.

אמנם הפר”ח בשו”ת מים חיים שם, חולק וסובר שאפשר להקנות לקטן מתנו”כ ואע”פ שאין בהם אלא טובת הנאה בלבד. וא”כ ה”ה לזכות באמצעות קטן לאחרים. אך המרדכי חולק.

ואפשר שגם הפר”ח הסובר שאפשר להקנות לקטן מתנו”כ, אע”פ שאין בהם אלא טוה”נ, אך לזכות ע”י קטן גרע טפי, כדמשמע בגיטין ס”ד ע”ב, ואע”פ שבדרבנן תיקנו שקטן יכול גם לזכות לאחרים, מי אמר שתיקנו כן גם בטוה”נ, דיינו שתיקנו לקטן שיקנה לעצמו, אך לזכות לאחרים יתכן ולא תיקנו.

ולכן נלענ”ד שאין להקנות מעשר עני ע”י קטן.

בברכת התורה והארץ

יעקב אריאל

(לתשובת הרש”ז רווח על דברי הגאון רבי יעקב אריאל שליט”א לחץ כאן)