תולעים בביצי הדגים

הנה לגבי ביצי דגים יש להם ביקוש בעולם המזון לכמה חלקים יש העושים מזה סלט ביצים (“איקרא” “טראמה”),

ויש המייצרים מזה מעדנים בסגנונות שונים כגון המצוי אצל חלק מיוצאי צפון אפריקה להשתמש עם הביצה כמות שהיא

ולעוטפה בכעין שעוה, ויש המייצרים כעין נקניק העשוי מביצי הדגים.

הנה בביצי דגים יש ביצי זכר הנקרא אצל חלק מהאנשים “חלב דגים” והוא לבן יותר וחתיכה אחת מושלמת.

ויש את ביצי הנקבה, שהם הביצים האמיתיות ומורכבות מאלפי ביצים קטנים כעין עיגולים קטנים העטופים בקרום דק מאד.

בתעשיית הביצים יש לדון מבחינה הלכתית משני כיוונים האחד הוא שיווקו ללא סימני טהרה,

כאשר יש חשש שכיון והרי לא נותרים קשקשת על הביצים לכאורה יש צורך בפיקוח צמוד שאת הביצים מוציאים מדגים טהורים

(וראה בספר תולעת שני כרך ב תשובה הלכתית בנידו”ז).

בנוסף יש לדעת שבעיה חריפה מאד יש בכל הקשור לביצי דגים וזה התולעים (תולעי אניסאקיס) המצוייםעל סוגים מסוימים של ביצי דגים.

ובענין זה יש לחלק בצורה ברורה בין סוגי דגים הגדלים בקרבת חיות ים שמצוי בהם תולעי אניסאקיס לרוב.

ואזי היא מצויה לרוב על האיברים הפנימיים וביניהם על הביצים.

לבין הדגים הגדלים באגמים ללא חיות ים או בריכות ואגמים או בכלובי שביה או אף בים הפתוח באיזורים שהם ללא חיות ים

ומצוי בחלק מהימות במאוריטניה ועוד – שאז הם נקיים יותר או אף לחלוטין מכל תולעים שכידוע מחזור חייהם הוא מחיות ים.

במפעלי הסלטים מצוי סלט איקרה, שמקורו מביצי דגים שהופרדו מהקרום המרכזי ונותרים כל ביצה בשלימותה.

ולצערי כל הועדי כשרות למהדרין נמנעו מלתת כשרות למוצר.

אולם במספר רבנויות התירו את הסלט הזה, מתוך מחשבה שסיבת ההיתר כיון שהוא עובר טחינה.

ובכל זה אין ממש, כיון שכידוע התוצרת אינה עוברת טחינה אלא עירבוב המפריד את הקרומים והתולעים נותרים בשלימותם.

ואצטט ממה שכתבתי בספרי “תולעת שני” כרך שני בעמ’ קלה לגבי סלט האיקרה וז”ל:

• “סלט איקרה – ביצי  דגים שלא נבדקו ונעשה מהם סלט איקרה, אם הטחינה דקה מאד (במטחנה  ולא  במערבל – כמצוי היום),

היא מותרת באכילה, כיון שהתולעים נטחנו ונתבטלו (ראה לעיל בדיני שרץ המים סעיף ח).

אלא שאסור לעשות כן לכתחילה כיון שאין מבטלין איסור לכתחילה.

(וראוי לציין שבכל הבדיקות שבדקתי חומר גלם של ביצי הרינג שהגיעו בקופסאות לתעשיית האיקרה (תחת כשרות)

מצאתי תולעי אניסאקיס רבים על הביצים, ולא הבנתי כיצד בעל עסק יהודי ועובדים יהודים טוחנים לצורך יהודי תחת כשרות

של רבנות תוצרת זו ולא חוששים שאין מבטלין איסור לכתחילה, ואולי יש לחוש גם לצרכנים משום “מסייע לעוברי עבירה”.

וראה לעיל כרך ראשון פרק שישי סעיף טז ודוק). אלא שכאמור בפועל הטחינה עבור סלט איקרה היא “גסה”

(באמצעות מערבל ולא מטחנה, וזו המציאות בכל המפעלים). וכיון שהעירבול אינו מספק אזי התולעים נותרים בשלמותם.

ודבר זה ראו עיני במפעלים רבים (וכנראה בתמונה 157). ושומר נפשו ירחק”.

וב”ה לאחר ההתעוררות המרובה, קיבלו על עצמם רוב המפעלים להעמיד פועלים שהתמחו לכך

ע”י מומחי המכון שמלמדים אותם כיצד להסיר את התולעים.

ועל גבם של הפועלים עומדים מומחי המכון כל זמן הבדיקה, כך שכל ביצה נבדקת מתולעים.וכיון שהעלויות סביב בדיקות אלו רבו מאד,

המכון השקיע מאמץ ומחקר רב כיצד לפתור את הבעיה עוד כאשר התוצרת במקורה במפעלים,

וב”ה לאחר תקופה ארוכה עלו הדברים בידי מומחי המכון ובימים אלו הגיע התוצרת כשהיא נקייה ועל כל אריזה 2 חותמת כנדרש.

ייצור מיוחד ללא תולעים בשיטה מיוחדת שפותחה ע”י מומחי המכון

ביצי דג הערינג ללא תולעי אניסאקיס

הטפיל על ביצי דג

תולעי אניסאקיס על ביצי דגים

תולעת אניסאקיס על ביצי דג קוד