אוצר בית דין
דברי ראש המכון
צפו בדברי הסבר של הרה”ג רבי שניאור זלמן רווח שליט”א ראש ‘המכון למצוות התלויות בארץ’.
על מסגרת אוצר בית דין על התהליכים ועל כל מה שמסביב.
לבטח תקבלו תשובות על הרבה מן השאלות שיש לכם.
תוכן עניינים
צפו בדברי הסבר של הרה”ג רבי שניאור זלמן רווח שליט”א ראש ‘המכון למצוות התלויות בארץ’.
על מסגרת אוצר בית דין על התהליכים ועל כל מה שמסביב.
לבטח תקבלו תשובות על הרבה מן השאלות שיש לכם.
צפו בדברי הסבר של החקלאי עירא רפפורט – בעל כרם בשילה, הפועל מזה מספר שמיטות במסגרת בית הדין שעל ידי המכון.
עירא, פורס את משנתו ומסביר מדוע הוא בוחר דווקא במסגרת ‘אוצר בית דין’ ומהי המשמעות הנובעת מכך.
צפו בסרטון קצר מבית ‘המכון למצוות התלויות בארץ’ שהופק לרגל שנת השמיטה תשפ”ב במסגרת ‘אתר השמיטה של ישראל’.
הסרטון מסביר את עיקרי הדינים והמושגים של ‘אוצר בית דין’. הכל בשפה ברורה ופשוטה.
מומחה היין שרגא גבהרד
נקראתי לטעום יינות של ‘אוצר בית דין’.
תחילה כמובן, בררתי מהיכן מגיעים הענבים, כי הרי מכרמים בלתי מתוחזקים כראוי, לא יכול לצאת יין משובח. מאידך, אם מקור הענבים בכרמים איכותיים, זה עדיין לא הכל, אלא בשלב הבא זה תלוי בידי היינן שמטפלות בענבים. היינן לא מסוגל לשפר ענבים באיכות גרועה, התפקיד שלו מתמקד בדאגה על האיכות, ושמירה ששום קלקול לא יפגע במהלך הפעילות, עד שהבקבוק יוצא משערי היקב.
התשובה שקבלתי על מקום גידול הענבים, הייתה: “כרמים בשילה ובהר ברכה”.
בעבר היו מייצרים יין ביקב, עם הזמן וההתמקצעות, באה גם ההבנה שיין מגדלים בכרם.
במה דברים אמורים? עוד לפני נטיעת הגפנים, בוחרים חלקה מתאימה לזן אותו רוצים לנטוע.
לכל זן יש מאפיינים אישיים, שמגיבים לקרקע ולמזג האוויר, בצורה ייחודית להם, לכן עוד לפני נטיעה עושים בדיקות קרקע, ואם סוג הקרקע מתאים לזן שאותו רוצים לגדל, צריך לתת את הדעת לאיזה כיוונים נוטעים את שורות הגפנים, כדי שיקבלו את כמות השמש והרוח המתאימים והרצויים.
אחד הדברים החשובים לגידול גפנים איכותיות, זה מנות קור בחורף והבדלי טמפרטורה בין היום ללילה, בתקופת גידול הענבים. דברים אלה גורמים לענבים להיות איכותיים, ובעזרת ה’ עתיד לצאת יין טוב.
את הפרמטרים האלה יש בהרים הגבוהים.
כרמי הר ברכה הם בגובה של למעלה מ-800 מטר, גם הכרמים שגדלים סביבות שילה נמצאים בגובה דומה, כך שהם גם מקבלים מנות קור רצויה בחורף, כי בזמן שינת הגפן, השורשים לא ישנים. גם בקיץ יש שם מזג אוויר אופטימלי לגידול ענבי יין.
חלקות הענבים שהפיקו מהם את יינות אוצר בית דין, מגיעים כל שנה לסדרות הפרימיום של היקב, ואף למעלה מזה.
הגעתי בבוקר חורפי ונעים ליקב, לטעום את היינות. היינות טרם בוקבקו, עדיין ממשיכים להשתבח במיכלים, ממתינים לסינון וביקבוק.
הענבים נבצרו בחודש אלול, ועוד לפני חג הסוכות כבר נכנסו למיכלים אחרי תסיסה.
מאז ועד היום למעלה משלושה חודשים, היין מתבגר במיכלי נירוסטה יחד עם שבבי עץ איכותיים.
“העשייה היא ללא פשרות”, אומר היינן, אל תחשבו שבגלל שזה יין של אוצר בית דין, ויחולק בזול – מחיר הקרן בלבד, לכן אנחנו מורידים מרמת העשייה, לא ולא! חומר הגלם שלנו הוא מהטובים ביותר, ואנחנו רוצים שככה יהיה גם היין!!!
ובכן, הצוות הציב על השולחן שלושה בקבוקים, שהוציאו מהברז הקטן של המיכלים בהם מאופסן היין.
החלוקה היא; בקבוק קברנה סוביניון זני, בקבוק מרלו זני, ובקבוק ערבוב/בלנד של קברנה ומרלו יחד עם שיראז.
שלושת היינות עשויים היטב, ריחות של פירות טריים, ומאפיינים באופן ברור את הזנים שמהם הן עשויים. בצבע היין כמעט ואין הבדל, אם בכל אופן ננסה לדרג אותם, אז הבלנד הוא הכהה מהשלושה, כשאחריו הקברנה ולבסוף המרלו.
הקברנה סוביניון נותן ריח של שזיף טרי, ישירות מהקטיף, ומעט פלפל ירוק, יחד עם חמיצות טובה. במרלו שוב הפירות האדומים עולים מהכוס, אפשר גם למצוא צימוקים ומרירות עדינה. הבלנד הוא ה’בועט’ מהשלושה, בלנד נכון וטוב הוא כזה, שסך חלקיו גדולים מהשלם, זוהי חוכמת היינן, לקחת את הדברים הטובים שבכל זן, להדגיש ולהבליט אותם בתוך הבלנד. בבלנד הנוכחי ענבי השיראז משתלבים בזנים האחרים, ונותנים מעט פלפל ליין (תרתי משמע), קצת חריפות וקצת יותר עוצמה ביין.
למעשה, היינות מפתיעים ביחס למחירם, מרגישים את המקצועיות של הייננים, שלקחו חומר גלם טוב ועשו יין מצויין.
לחיים, שרגא.
באמצעות חוזה הלוואה זה הלוי מקבל ממך סכום כסף שעל ידו הנך מקיים מצוות נתינה ללוי, כאשר יהיו ברשותך פירות טבל ודאי, אתה מקנה ללוי את הפירות באמצעות "מכירי לויה", ובהתחייבות זו שהנך נותן רק לו את המעשר ראשון, את הפירות אתה משאיר אצלך, והלוי מקזז את עלות הפירות מסכום ההלוואה שהוא קיבל.
חישוב עלות הפירות לקיזוז יעמוד על שליש ממחיר הפירות נטו ללא עלות תוספות שונות.
בחתימתך על הסכם זה (באמצעות לחיצה להלן על "אני מאשר") אתה מאשר את תנאי ההלוואה וכמפורט להלן וכמבואר בספר קצירת השדה בפרק העוסק במעשר ראשון.
הסכום המוצע בטופס הוא למי שברשותו טבל ודאי בשיעור של כ 280 ק"ג תוצרת חקלאית לשנה. למי שברשותו יבול רב מסכום זה, יש לערוך מנוי על סכום אחר דרך משרדי המכון.
נוסח ההסכם
הסכם שנחתם בין בעל הפרטים בדף זה הי"ו (להלן המלוה) לבין יו"ר המכון למצוות התלויות בארץ. מיופה כוחו של הלוי (להלן הלווה).
הלווה מאשר קבלת הלואה בסך: ₪ 30לשנה.
ומתחייב לפרוע את ההלוואה בתנאים דלהלן:
א. פרעון ההלוואה יהיה מפירות מעשר ראשון.
ב. המלוה מתחייב לתת בקביעות את המעשר ראשון המוסכם רק ללוי הנ"ל, ודינו כדין מכירי לויה.
ג. דיני הלואה זו יהיו כמפורש בגיטין דף ל. וברמב"ם. ובספר קצירת השדה בדיני מעשר ראשון.
ד. הלוה יהיה רשאי אם ירצה לפרוע את החוב במזומן.
ה. אם לא יהיה יבול בכמות המתאימה לסכום הנ"ל, הפסיד המלוה את חובו.
ו. החוזה יכנס לתוקף עם קבלת הכסף לידי הלוה או מיופה כוחו.
לכתחילה ראוי בשלשת הפעמים הראשונות לתחילת המנוי לזכות את המעשרות על ידי אחר שיגביה את התוצרת ויאמר: כל המעשר ראשון שכאן קנוי ללוי של "בית המעשר".
בזמן הזה צריך לחלל את קדושת המעשר שני על פרוטה אחת. על מנת לייחד מטבע לחילול, יש לידע כמה דינים, כגון חילול ראשון של 'פרוטה חמורה', וכן לעקוב אחרי שיעור הפרוטה המשתנה לעיתים קרובות, ויש להיזהר שהמטבע לא תתמלא, והוא ימשיך לחלל עליה כשהיא כבר מלאה.
המנויים ב'בית המעשר' אינם צריכים לייחד פרוטה ולטפל בכל עניינים אלו, אלא אומרים ככתוב בנוסח למנויים: "וּמְחֻלָּל הוּא עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ שֶׁיִּחֵד הַמְּמֻנֶּה עַל 'בֵּית הַמַּעֲשֵׂר'".
במנוי זה אין רלוונטיות לכמות היבול אשר מפרישים תרומות ומעשרות, מעבר להגבלה של עד 15 חילולים ביום.
טופס הצטרפות
באמצעות חוזה הלוואה זה, העני מקבל ממך סכום כסף שעל ידו הנך מקיים מצוות נתינה לעני, כאשר יהיו ברשותך פירות החייבים מכח ודאי [או ספק טבל ואתה מחמיר ליתן לעני], אתה מקנה לעני את הפירות באמצעות "מכירי עניים" ובהתחייבות זו שהנך נותן רק לו את המעשר עני, את הפירות אתה משאיר אצלך, והעני מקזז את העלות הפירות מסכום ההלוואה שהוא קיבל ממך.
חישוב עלות הפירות לקיזוז יעמוד על שליש ממחיר הפירות נטו ללא עלות תוספות שונות.
הסכום המוצע בטופס הוא למי שברשותו עד כ 750 ק"ג תוצרת חקלאית לשנה. למי שברשותו יבול רב מסכום זה, יש לערוך מנוי על סכום אחר דרך משרדי המכון.
תקופת החיוב כוללת את כל שנת מעשר עני עד תום חובת מעשר עני בפירות האילן שחנטו קודם טו בשבט שנה הבאה.
לכתחילה ראוי בשלשת הפעמים הראשונות לתחילת המנוי לזכות את המעשרות על ידי אחר שיגביה את התוצרת ויאמר: כל המעשר עני שכאן קנוי לגזבר עניים של "בית המעשר".