בדגי סלמון אין כלל חשיבות לסוג החותמת גם היא מהדרין ואף אם כתוב נקי וכו‘,. אלא יש לדעת את הפרט הבא: דגי סלמון שמקורם בים יש בהם ריבוי תולעי אניסאקיס לא רק במעיהם אלא גם בבשרם, ואסורים הם באיסור גמור. מאידך דגי סלמון שמקורם מכלובים שבים נקיים לחלוטין מתולעי אניסאקיס, אך מאידך יש בהם נגיעות חיצונית של טפיל היורד בשטיפה ובקשקוש. ולכן: דג סלמון שמקורו מן הים, כלומר, סין, ארה”ב, קנדה, יפן ועוד. אסור לאוכלו גם אם יש עליו כל החותמות שציינת בשאלתך, ואף אם כתוב נקי מחשש טפילים ועוד כיו”ב. ובכלל כשרות על דג סלמון עם עור ממקורות אלו דינו כדין “גט שמזויף מתוכו” כיון שאופן הסרת תולעי אניסאקיס מדגי סלמון מחייב הסרת העור לחלוטין, ומסמוס הבשר עד להוצאת התולעים וכל זה תחת אור UV, עקב הקשיים שהתולעת נוטה לצבע שקוף, והבשר של הסלמון הוא ורוד. ומאידך דג סלמון שמקורו מכלובים, הוא כשר למהדרין ואין בו כלל חשש לתולעי אניסאקיס רק שיש לגרד את העור היטב. נכון להיום כל מה שמגיע מנורבגיה ומצ‘ילי, מקור הדג מן הכלובים. יש להקפיד שעל כל דג יהיה רשום ארץ ייצור או ארץ מקור, ובשום אופן לא להסתפק במילים סלמון נורבגי וכו‘, כי לצערי כותבים זאת גם על סלמון מן הים.