חדקונית האורז

המכון למצוות התלויות בארץ

סקירה מורחבת על חדקונית האורז

משפחת החדקוניות היא מסדרת החיפושיות ושייכת למחלקת החרקים. ראשן של חיפושיות אלו מוארך וצורתו כצורת חדק. קצות המחושים מעובים, ועל פי רוב המחושים קבועים בצידי החרק. החיפושיות והזחלים חיים על צמחים. הזחלים דומים לרימות ולהם רגלים מנוונות. בארץ נתגלו יותר מ-220 מינים. חדקונית האורז, הבוגר צבעו אדום עד חום-שחור ולו כנפי תעופה מפותחים [שמשמשים אותו לתעופה ועל ידן הוא יכול להתרחק ממקום התפתחותו עד 2 ק"מ]. אורך גופו לרבות החדק, עד 4 מ"מ ורוחבו 1 מ"מ. אורך החדק 1 מ"מ. הביצה, צבעה לבנבן ואורכה עד 0.7 מ"מ. הזחל לבנבן ובשרני ואין לו רגלים. הראש, צבעו אדום-חום ואורכו הסופי עד 4 מ"מ. מוצאה של חדקונית זו מהודו ועיקר פעילותה במחסנים. בתוככי המחסנים היא מצויה בכל העולם, אולם את פעילותה בשטחי גידול בחוץ – ניתן לראות רק במדינות החמות. החיפושיות אוכלות את גרגירי כל הדגנים וביחוד את גרגירי התירס המועדפים עליהן. את החיפושית ניתן לראות בכל מוצרי הדגנים, כגון גריסים, קמח, סולת, ואף במוצרים העשויים מהם, כגון איטריות וביסקוויטים. כמו כן הן מצויות אף בפירות יבשים וטריים. בקמח ומוצרים מפוררים הן לא מטילות ביצים.

הזחל, להבדיל מהחיפושית הבוגרת, אינו מתפתח אלא בגרגירי תבואה, בעיקר בגרגירי תירס ומצוי גם בגרגירי חיטה ושעורה. בעזרת החדק מנקבת הנקבה חור קטן בגרגיר, סותמת את החור בהפרשה שקופה, ובמשך יממה מטילה עד 4 ביצים. התפתחות שלמה של החדקונית נמשכת בקיץ במשך חודש, ובאביב ובסתיו במשך חודש וחצי. בחורף נפסקת הטלת הביצים לגמרי. בטמפרטורה שמתחת ל-13 מ"צ נפסקת ההתפתחות של החדקונית ולכן היא מצויה בעיקר בארצות החמות. בטמפרטורה מעל 55 מ"צ מתות החיפושיות בתוך שעתיים. בטמפרטורה של 2 מ"צ מתחת לאפס הביצים מתות תוך 20 יום אבל החיפושיות יכולות לחיות בטמפרטורה זו עד 40 יום. חדקונית האורז תוקפת בעיקר את המקומות החשוכים במחסן ומתרבה בעיקר בשכבות התחתונות של הערימה או השקים. במידה והגרגירים יבשים, ריבוי החדקונית הוא זעום ביותר [החדקונית מתפתחת רק אם כמות המים בגרגירים מעל 9% ובדרך כלל בתנאי אחסון נאותים כמות המים עומדת על כ-12%]. מאידך, בתנאי אחסון שאינם נאותים, כגון ליד קירות סדוקים או גג דולף, הפגיעה היא עד כדי 50% ויותר.

כאמור לעיל, פגיעת החדקונית בגרגירי האורז היא במחסן, כאשר לאחר החדירה היא מכסה את החור בהפרשה שקופה ואז משתנה צבע גרגיר האורז ללבן חזק וניתן להרגיש זאת במעיכתו. כאשר הזחל מתבגר משתנה צבעו לכהה והוא בולט מבעד לגרגיר. הערה חשובה לציון, שהחדק שבראש החדקונית כוחו רב מאד ובאמצעות החדק היא מצליחה לחדור בקלות לאריזות אטומות בניילון גם בעובי 1 מ"מ. לעובדה זו יש השלכה חשובה על אופן אחסון התוצרת, שכן, יתכן בהחלט שמוצר יגיע נקי לחלוטין למדף בחנות ודי בכך שהוא ממוקם ליד מוצר נגוע כדי שהחדקונית תקדח באמצעות החדק חור לתוככי השקית ותחדור פנימה.

 

 

זחל החדקונית

חדקונית האורז

גולם החדקונית

למידע נוסף
קולרבי - המכון למצוות התלויות בארץ
קולרבי

קולרבי – נגיעות ואופן הבדיקה והשימוש הקולרבי בדרך כלל נקי ואינו חייב בבדיקה. אמנם לעתים נראים סימני נבירה גסים בקולרבי אך הם אינם סימני נבירה

קרא עוד »
תבלינים - המכון למצוות התלויות בארץ
תבלינים

בקטגוריה זו נכללים מינים שונים רבים ומגוונים של תוצרת חקלאית, שהצד השווה שבהם שמטרתם הוא לתבל את התבשיל, או המאפה או כל כיו"ב.   התבלינים

קרא עוד »
קמח כוסמת

קמח כוסמת המיוצר מגרגירי קטנית כוסמת [ראה לעיל בערך "כוסמת"], והוא כעין קמח מלא. ומצויים בו לעיתים קרובות מזיקי מחסן בוגרים וזחלים, ויש לבדוק את

קרא עוד »
קרמבולה - המכון למצוות התלויות בארץ
קרמבולה

סקירה על פרי הקרמבולה (פרי הכוכב) פרי הקרמבולה הוא הקרוי גם 'פרי הכוכב' עקב צורתו המיוחדת הנראית ככוכב לאחר חיתוך ופריסה. הפרי משמש לקישוט מאכלים,

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור .בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון