זנגביל – ג‘ינג‘ר
ל' ניסן התשע"ט | 05/05/2019
תוכן עניינים
זנגביל – סקירה ואופן הבדיקה מחרקים
שורש צמח זנגביל (צמח רב שנתי עשבוני הגדל בעיקר במקומות חמים), הוא צמח עתיק שמשתמשים בו למאכל, רפואה, ובתעשיית המשקאות (משקה מיוחד הממוצה משורש ג‘ינג‘ר, תעשיית התה, ועוד).
הג‘ינג‘ר גדל ומיוצא ממדינות המזרח הרחוק כאשר הודו מייצאת את הכמות העיקרית של שורש זה.
השימוש בשורש הוא הן כשורש טרי, והן כמיובש, והן כמוצר טחון.
שורש ג‘ינג‘ר בעודו טרי, הוא בחזקת נקי מחרקים.
אולם באחסון ממושך עלול להיות מותקף במזיקי מחסן שונים.
חיפושיות הטבק בשורש הג’ינג’ר (זנגביל)
אופן הבדיקה והשימוש:
זנגביל טרי:
כאמור, שורש הג‘ינג‘ר בעודו טרי הוא בחזקת נקי ואינו טעון בדיקה.
(שורש טרי הוא שורש בצבע בהיר וללא קמטים, ובוודאי שאיננו מעובד או מיובש).
שורש ג‘ינג‘ר מיובש שאוחסן:
עלול להיות מותקף על ידי מזיקי מחסן שונים בוגרים וזחלים ויש לבדקו ויזואלית שאין בו סימני כרסום, ושאין אבקה או קורים או פירורים וכיוצא בזה שנגרמו על ידי החרקים השונים.
זנגביל טחון:
אם הוא “טחון טרי”, הוא בחזקת נקי מחרקים ואינו טעון בדיקה.
ואם הוא אוחסן לאחר טחינתו, יש לפזר את החומר הטחון על משטח בצבע כתום,
ולהתבונן שאין חרקים, זחלים, או סימני חרקים כגון קורים, גבישים או כיוצא בזה.
במידה ונמצאה נגיעות אי אפשר להשתמש במוצר זה.
הצטרפות לבית המעשר