אופן הבדיקה והשימוש:
כאמור לעיל, בזיתים הנלקחים ממטעים שאינם מטופלים כנדרש, או מעצים בחצרות הבתים, הנגיעות היא גבוהה ביותר ויש לבדוק כל זית לפני אכילתו. כמו"כ בזיתים מתעשיית השימורים נמצאו פעמים רבות זיתים נגועים [ובפרט מתוצרת שנלקחה מגידולי נכרים, או בייבוא מירדן וממצרים – כידוע גידול הזיתים הוא לסירוגין ובשנים שהיבול בארץ ישראל הוא נמוך מתבצע ייבוא גדול מאד מהמדינות השכנות, ויש להזהר מאד].
יש להתבונן בכל זית, אם יש כנימות מגן על גבי הזית [במידה ויש ספק יש לגרד את המקום ואם אינו יורד בשפשוף קל, אינו סימן לנגיעות חרקים אלא פגע טבעי]. כמו"כ בהתבוננות יש להבחין אם ניכרים סימני עקיצה של הזבוב [צבען כחלחל במקצת, ומקום הדקירה שקוע קמעא]. פעמים רבות שישנם שינויי צבע טבעיים כגון מלחץ או ממכות הניתנות על העץ בזמן המסיק וכו', ואינם סימן לנגיעות מחרקים. בכל מקרה של ספק יש לפתוח את מקום המכה, ובמידה וזה מחרקים אמורה להיות שם מחילה או סימני נבירה, במידה ואין הסימנים הנז' אלא פגע שטחי, אין זה סימן לנגיעות אלא פגע טבעי בלבד [בזיתים שחורים דרושה התבוננות יתירה עקב קושי הזיהוי מחמת הצבע].
זיתים מגולענים
זיתים המשווקים ללא חרצנים בדיקתם קלה יותר, ולכן אם בהתבוננות חיצונית לא נראים סימני עקיצה, הזית מותר באכילה. ואם נראים סימנים די להתבונן בצד בפנימי, באם נראים סימני מחילה, הרי זה סימן לנגיעות ויש לנהוג כאמור. אולם אם אין סימני מחילה, אין לחוש לנגיעות.
זיתים – טבעות
בתקופות שנלקחו זיתים למפעלי השימורים מייבוא [בפרט מירדן וממצרים], נמצאה נגיעות גם בזיתים הפרוסים לטבעות. אולם הנגיעות היתה נדירה ובעיקר נמצאו סימני מחילות חצויים או נשלים ושאר פסולת חרקים חצויים. ולכן ההוראה לכתחילה לבעלי המפעלים שגם לתעשיית 'טבעות' יש לקחת רק נקי מחרקים. במידה ואין ידיעה שהתוצרת נקיה מחשש חרקים, יש לבודקה באופן מידגמי, ובמידה ונמצאו סימני נגיעות, יש לבדוק את כל התוצרת לראות שלא נותרו חרקים.
במידה וכבר השתמשו בזיתים לתוצרת מסוימת, כגון לפיצה או לשאר מיני מאפה וכיו"ב, יש מקום להתיר ללא בדיקה נוספת [מחמת כמה ספיקות שמא לא היו חרקים, ואף אם היו שמא במהלך העיבוד הם הוסרו כגון בזמן הוצאת החרצן, ואף אם לא הוצאו, שמא בזמן החיתוך לטבעות, הם נחתכו וכבר אינם בריה (כיון שהחיתוך לטבעות בד"כ קטן יותר מגודל הרימה), וכיון שהתוצרת עוברת שטיפה נוספת לפני המיון. וכמו"כ כיון שהתוצרת כבר עברה עיבוד, יש להקל מחמת כל הנז' ולהתיר באכילה, ואין חובה להתאמץ ולבדוק כל חתיכה לפני האכילה].
