דובדבן

דובדבן - המכון למצוות התלויות בארץ

דובדבן – סקירה ואופן הבדיקה והשימוש

פרי הדובדבן גדל במדינות שונות, ונגיעותו בחרקים שונה ממדינה למדינה. הנגיעות המצויה בעיקר היא במינים המתוקים של הדובדבן [SWEET CHERRY]. ועיקר הפגיעה היא מזבוב הפירות הים תיכוני. הגידול הטרי המסודר בארץ ישראל הוא בדרך כלל ממטעים המטופלים היטב, והתוצרת בדרך כלל בחזקת נקיה. במדינות העולם מבדיקות שעשינו מתברר כי בתורכיה יש הנקיים מאד ויש שנגועים ביותר. במזרח אירופה [בפרט באזור דרום מולדביה ועוד], הנגיעות מרובה מאד. את הרימה שצבעה לבן קל לזהות על גבי בשר הפרי האדום או השחרחר. אלא שפעמים הרימה מתחפרת בתוך בשר הפרי ולא ניכרת רק לאחר שהיא יוצאת.

הדובדבנים החמוצים [SOUR CHERRY] נקיים יותר. מדובדבנים אלו עושים ריבות ולעיתים שימורים ללא חרצנים או דובדבנים מיובשים. אלא שגם הם חייבים בדיקה כבמתוקים [בבדיקות שעשיתי במולדביה של דובדבנים חמוצים, בתחילת העונה, נמצאה נגיעות מרובה מאד בכל ארגז]

אופן הבדיקה והשימוש:

פירות הנלקחים ממטעים מטופלים היטב, כאמור הם בחזקת נקיים ואינם חייבים בדיקה, והמהדר יבדוק בדיקת מדגם של כמה פירות לפותחם ולבדוק פנימית שאין נגיעות.

פירות שנלקחו ממטעים שאינם מטופלים, יש לחצות את כל הפירות להסיר את הגרעין ולהתבונן היטב שאין מצויה רימת הזבוב בתוך הפרי [הגם שבד"כ אמורים להופיע סימנים של נגיעות, כגון חורים או סימני נבירה, או רכות ומסמוס יתר, מכל מקום כיון שלא כולם בקיאים לידע את הסימנים, לכן חובה לחצות כל פרי ופרי]. במידה ונמצא פרי נגוע יש להיזהר היטב בבדיקת שאר הפירות. בפרי שיש לו סימנים חריגים כחורים או רכות יתר, יש להתבונן היטב בכל בשר הפרי, ואף למשש בקלות על בשר הפרי, כיון שפעמים רבות שהרימה מתחפרת בתוך בשר הפרי, ואינה ניכרת.

פירות שאין יודעים את מקורם [כגון משגיח המקבל תוצרת לעיבוד במפעל, ואינו יכול לעמוד על טיבו של החקלאי], יש לעשות בדיקת מידגם מכל מיכל או אריזה [בפרט אם מגיעה תוצרת מכמה חקלאים], ולראות שאכן התוצרת נקיה, במידה ויש נגיעות, אם הכמות היא קטנה לבית הפרטי יש לפתוח כל אחד ולבדוק וכאמור לעיל. במידה והפירות מיועדים לתעשייה יש לפסול את כל התוצרת משימוש אף אם נמצאה נגיעות בודדת במידגם.

דובדבן – שימורים

כיון שבאופן תעשייתי הבדיקה קשה, על כן במידה והתוצרת הטריה נתקבלה כשהיא ללא נגיעות, ובמפעל יש מערכת מיונים טובה, אזי אין חובת בדיקה. אולם בתוצרת שהגיעה כשהיא נגועה, גם אם יעשו את המיונים הטובים זה לא יועיל, כיון שאין באפשרותם בכמות מסחרית להגיע לתוצאה טובה. ולכן חובה לבדוק כל פרי ופרי. כל האמור הוא הן בדובדבנים מתוקים והן בחמוצים. הן עם חרצנים והן נטולי חרצן [הגם שחמוצים שהם נטולי חרצנים הם יותר נקיים בד"כ, ואם יש צורך לקחת ולבדוק, עדיף לרכוש חמוצים נטולי חרצנים].

הצרכן יכול לוודא את רמת הנקיון של התוצרת רק באם חותם הכשרות שטבוע על הקופסא מעיד שהתוצרת 'בחזקת נקיה מחרקים'. שאל"כ יש חובת בדיקה על כל הפירות שבקופסא.

דובדבן – מיובש

דינם כמפורט לעיל בשימורי דובדבנים. וראוי לציין, שהגם שהתוצרת עוברת ייבוש בתנור [=אויר חם] במשך 12 שעות בחום של 80 מ"צ, מכל מקום בשר הפרי שמחפה על הרימה שבתוכו, מונע את התפרקות הזחל והוא נותר בשלימותו בתוך הפרי- כיון שהתוצרת לאחר ייבוש מצומקת וקשה מאד לראות סימנים חיצוניים של נבירה או חדירה. כמו"כ הבדיקה הפנימית קשה מאד כיון שבשר הפרי מצומק, ויתכן שבתוכו יש חרק וקשה מאד לגלותו. לכן יש להימנע כלל מלהשתמש בדובדבנים מיובשים ללא כשרות שהתוצרת נבדקה והיא בחזקת נקיה מחרקים. לחילופין אם יש צורך כלשהו להשתמש בדובדבנים מיובשים, יש להשרותם במים פושרים למשך כשעה, ולאחר שהם חוזרים לגודלם הטבעי, יש לחצותם ולבודקם מנגיעות. באם בזמן ההשריה צפו חרקים על פני המים, יש להימנע כליל מלהשתמש בדובדבנים אלו.

דובדבן ג'מייקה/גרגיר פנמה

עץ זה נפוץ בכמה מדינות העולם, ושמות רבים יש לו כאשר שמו הלטיני הוא Muntingia calabura. ובאנגלית יש לו כמה שמות, כאשר המפורסם יותר הוא Jamaica cherry.

צמח זה הוא ירוק עד, צמח שמגיע לגובה של עשרה מטרים ויותר, ובעל שיעור צמיחה מהגבוהים בעולם, העץ יכול להצמיח ענפים בשיעור של כמה מטרים בשנה [אלא שנוהגים לגזום אותו נמוך כדי שיתמידו בקטיף הפירות שאחרת יגדלו בגובה שלא מאפשר קטיף אלא באמצעות מיכון מתאים]. מהירות הגדילה של העץ מזמן זריעתו בגרעין היא גבוהה מאד וכבר בשנתו השניה הוא מניב פרי ראוי למאכל. אורך חייו של העץ כ-30 שנה. העץ מסתדר עם רוב ככל סוגי האדמה ומזג אויר, להוציא אזורים שמצוי בהם קרה, שאיתם צמח זה איננו שורד.

הפירות הם בגודל דובדבן [קוטר כ-15 מ"מ] וצבעם צהוב – אדום בזמן שהם בשלים, ויש בהם כעין נוזל מתוק מאד, בתוך הפרי יש גרעינים זעירים [0.5 מ"מ].

ככלל על צמח זה אין דיווח על חרקים מרובים. אולם כן ידוע שפרי זה ללא טיפול שוטף נגד חרקים, מקבל נגיעות של רימות זבוב הפירות [כמה סוגים כגון: הים תיכוני. המזרחי. הקאריבי ועוד] החודרים לפירות. ועוד כמה סוגי עשי פירות [העיקרי הוא Eudocima materna] שהזחל שלו חודר פנימה לתוך הפרי. במטעים מוזנחים נצפים על העלים אקריות מרובות וכנימות קמחיות.

אופן הבדיקה והשימוש:

פירות הנלקחים ממטעים מטופלים היטב, כאמור הם בחזקת נקיים ואינם חייבים בדיקה, והמהדר יבדוק בדיקת מדגם של כמה פירות לפותחן ולבדוק פנימית.

פירות שנלקחו ממטעים שאינם מטופלים, יש לחצות את כל הפירות ולהתבונן היטב שאין מצויה רימת הזבוב בתוך הפרי [הגם שבד"כ אמורים להופיע סימנים של נגיעות, כגון חורים או סימני נבירה, או רכות ומסמוס יתר, מכל מקום כיון שלא כולם בקיאים לידע את הסימנים, לכן חובה לחצות כל פרי ופרי]. במידה ונמצא פרי נגוע יש להיזהר היטב בבדיקת שאר הפירות. בפרי שיש לו סימנים חריגים כחורים או רכות יתר, יש להתבונן היטב בכל בשר הפרי, ואף למשש בקלות על בשר הפרי, כיון שפעמים רבות שהרימה מתחפרת בתוך בשר הפרי, ואינה ניכרת.

פירות שאין יודעים את מקורם, יש לעשות בדיקת מידגם מכל מיכל או אריזה [בפרט אם מגיעה תוצרת מכמה חקלאים], ולראות שאכן התוצרת נקיה, במידה ויש נגיעות, אם הכמות היא קטנה לבית הפרטי יש לפתוח כל אחד ולבדוק וכאמור לעיל. במידה והפירות מיועדים לתעשייה יש לפסול את כל התוצרת משימוש אף אם נמצאה נגיעות בודדת במדגם.

דובדבן 'היהודים' – ראה ערך 'שלפח'.

רימת זבוב בתוך דובדבן

סימני חרקים ורימה בדובדבן

דובדבן חמוץ קפוא שמיועד לתעשייה, ניתן להבחין בגולם של זבוב הפירות

רימת זבוב שנותרה על דובדבנים מיובשים בתנור בטמפ' של 80 מ"צ, למשך 12 שעות

דובדבן ג'מייקה בשל צבעים שונים, בתמונה בעיגול פנים הפרי עם הזרעים הזעירים

חרקים על עלי העץ

 

למידע נוסף:
תפוח אדמה - המכון למצוות התלויות בארץ
תפוח אדמה

פקעות התפוח אדמה בדרך כלל מטופלות כדבעי גם בשדה וגם בזמן אחסונם, ובדרך כלל הם נקיים גם ממחלות וגם מחשש חרקים ואינם חייבים בדיקה. אולם

קרא עוד »
זוקיני - המכון למצוות התלויות בארץ
זוקיני

זוקיני הזוקיני הוא מין קישוא ממוצא איטלקי, ובדרך כלל הוא נקי ואינו חייב בדיקה. זוקיני – פרחים פרחי הזוקיני משמשים למילוי בגבינות או מוצרי בשר

קרא עוד »
בזיליקום - המכון למצוות התלויות בארץ
בזיליקום

בזיליקום – ריחן צמח זה נגוע על ידי כמה סוגי חרקים כגון הכנימות עלה, תריפסים, אקריות, רימת זבוב המנהרות ועוד. הנגיעות היא הן בעלים והן

קרא עוד »
עלי בייבי - המכון למצוות התלויות בארץ
עלי בייבי

עלי בייבי – חרקים, נגיעות ואופן הבדיקה והשימוש   עלי בייבי היא תערובת של ירקות עלים שונים שגודלם קטן [ומכאן מקור השם 'בייבי']. תרכובת העלים

קרא עוד »
חרוב - המכון למצוות התלויות בארץ
חרוב

חרוב – סקירה מורחבת שיווק החרוב בארץ ישראל מחולק לשניים: האחד מתוצרת ייבוא [מהמדינות הסמוכות] ותוצרת זו, גדלה בדרך כלל במטעים מטופלים ורואים זאת בעליל,

קרא עוד »

קצת עלינו…

‘המכון למצוות התלויות בארץ’ הוקם בשנת תשנ”ד ע”י הרה”ג שניאור זלמן רווח שליט”א ועומד מאז תחת נשיאותו של מרן הראש”ל הגר”ע יוסף זצוק”ל, ובהדרכתו הצמודה של הרה”ג רבי שלמה משה עמאר שליט”א הראש”ל והרב הראשי לירושלים עיה”ק.

ייחודיותו של המכון הוא, בידע המקצועי וההלכתי הרב שהוא צבר הן מהפן הבוטני, האנטמולוגי, בהקשר של כשרות והלכה.

יצירת קשר
הפקס שלנו

03-9030891

mail@macon.co.il

כתובת למשלוח דואר

המכון למצוות התלויות בארץ
מיקוד: 4081003 תא-דואר: 176 אלעד

לוגו בית המעשר

בית המעשר הינו קרן מעשרות ייחודית לשירות הציבור הרחב, המטפלת בהפרשת תרומות ומעשרות ומאפשרת לחברים בה לקיים את מצוות ההפרשה בהידור. בבית המעשר מנויים אלפי בתי אב המסתייעים בנושא חילול מטבע בעת הפרשת תרומות ומעשרות ובחילול קדושת רבעי, נתינת מעשר עני לעניים, ומעשר ראשון ללוי.

תנובות שדה
ספרי המכון