משפחת  התריפסים נמנית על סדרת התריפסאים השייכים למחלקת חרקים.

עשרות מינים של תריפס מוכרים כנמנים עם סדרה זו, כאשר האחרון מסדרה זו [התריפס הקליפורני – ראה בערכו],

התגלה בארץ רק בשנת 1988 על צמחי חרצית, וכיום הוא נפוץ בכל הארץ על פונדקאים רבים.

בתריפסים עוברים תהליך של בוגר, ביצה, זחל, קדם גולם, גולם, בוגר.

תריפסים יש קבוצה שבקצה הנקבה יש צינור הטלה שבעזרתו הן מחדירות את הביצים לתוך רקמת הצמח.

ויש את הקבוצה השניה שאין להן צינור הטלה, והן מטילות את הביצים על הצמח.

תריפס בשלביו השונים

תריפס מתחבא בין החלק הלבן והירוק של בצל ירוק

התריפס על פי רוב מתחפר במקומות מכוסים שבצמח, כך שניתן לראותם בינות לפרחים, או בחיקי העלים. בין הגלדים של הבצל.

התריפס בדרך כלל מוצצים את העלים ועקב כך פוגע בכרולופיל [=חומר הצבע של העלה] וגורם לשינו צבע העלים.

סימני מציצה של תריפסים ניתן להבחין בזחל תריפס לבן

כמו”כ העלים מתמלאים בכתמי צואה שחורה של התריפס.

התריפס על כל דרגותיו הוא זריז ונייד למדי [בשלב הצעיר מאד הוא יותר איטי],

מלבד תריפס השמש שהן הזוחלים הן הבוגרים שתנועתם היא איטית מאד.

בשלב מסוים חלק מסוגי התריפסים הם בעלי כנף,

תריפס מכונף