גרעיני צמח החמנייה [Sunflower], נפוצים ברחבי העולם. חלקם הגדול משמש עבור תעשיית השמן מן הגרעינים, ובחלק מן המדינות, כגון ישראל, עיקר הגידול עבור הגרעינים לפיצוח ומאכל, ולכן גם זני הגידול בארץ הם זנים המתאימים יותר למאכל. למעשה גם שאר חלקי הצמח משמשים לתעשיית המזון, כגון העלים, להפקת צבע צהוב ועוד. את הצמח תוקפים מחלות ומזיקים שונים והפרחים מושכים מגוון של חרקים. גידול החמנייה בארץ נעשה לסירוגין בשיטת בעל ובשיטת שלחין, כאשר כמובן ההבדל העיקרי הוא בהשקיית הצמח, אולם גם מבחינת מחלות ומזיקים יש הבדל בין שיטות הגידול השונות.
המוצר הסופי עובר תהליך של אסיף במיכון, אחסון, שיווק לבתי קלייה, קליית הגרעינים, אריזה ושיווק לצרכן. זמן האחסון הוא עד שנה וקצת יותר, כאשר תום הגידול ועונת האסיף היא בסוף הקיץ. הסחורה מאוחסנת למשך שנה עד עונת האסיף הבאה [ובשנה שלאחר השמיטה ניתן למצוא גרעינים שאוחסנו משנה שישית] – כך שבתנאי אחסון לא נאותים, מזיקי המחסן תוקפים את הגרעינים. החרקים, מסוגים שונים, בוגרים וזחלים, תוקפים את הגרעינים גם כאשר הגרעין בקליפתו, וקל וחומר כשהגרעינים ללא קליפה. [בגרעינים ללא קליפה באחסון לקוי מאד, ניתן גם למצוא פסוקאים או אקריות מחסן שהם חרקים זעירים ביותר].
אופן הבדיקה והשימוש:
אחוז הנגיעות בגרעיני חמנייה הוא הגבוה בין סוגי הגרעינים לפיצוח, ועל כן חלה עליו חובת בדיקה. קודם האכילה, ולאחר הקילוף, יש להתבונן על הגרעין שהוא שלם, ושאין סימני אכילה, כרסום, על הגרעין או בתוך הקליפות.
בגרעינים קלופים, קודם השימוש יש לפזר את הגרעינים על גבי משטח בצבע כתום ולהתבונן שאין אבקה או קורים [שנוצרו על ידי הזחלים], או חרקים בוגרים, וכן שאין גרעינים מכורסמים. באופן זה יש לבדוק את כל הגרעינים קודם אכילתם, ולהסיר כל חרק או גרעין נגוע. [באם נמצאו חרקים זעירים, למרות שניתן להסירם על ידי סינון היטב, מ"מ רצוי שלא להשתמש במוצר זה].
