חיפוש באינדקס
חיפוש באתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
המכון
  מבזקים
ט"ז באלול התש"ע 26/08/2010

ח' באלול התש"ע 18/08/2010

כל הקטגוריות
ארץ ישראל
ביאור וההדרת ספרי ראשונים ואחרונים
ברכות
חגים ומועדים
כשרות המאכלים ואיסור חרקים
מאמרים
מצוות התלויות בארץ
מתנות כהונה
עלונים
שביעית
שבת ויום טוב
תרומות ומעשרות

 תנובות השדה
   
 

שאלות ותשובות OnLine

דף הבית » שאלות ותשובות OnLine » מנוי בקרן המעשרות
 
לרשימת השו"ת
שאלה
התקבלה בתאריך
י"ג בשבט התש"ע 28/01/2010
כותרת השאלה   מנוי בקרן המעשרות
תוכן   בחצר ביתי גדלים תבלינים שונים, ובכל פעם שאני קוטפת אני מפרישה מהם תרומות ומעשרות על מטבע שבעלי ייחד לצורך כך, אמנם אמרו לי שיתכן שיש דינים מיוחדים במטבע ועדיף להיות מנויה על קרן המעשרות, שאלתי האם הדברים נכונים? ואם כן האם הרב יכול להסביר לי כיצד אוכל להיות מנויה, ומה המנוי חייב לעשות ומה הקרן עושה בשבילו?
פרטי התשובה
כותרת התשובה   מנוי בקרן המעשרות
תוכן   הגדרת "תבלינים" המופיע בשאלתך הוא שם כללי, כאשר חשוב לציין שתבלין שאינו נאכל כלל ואינו אלא לטעם אצל רוב העולם, פטור לחלוטין מתרו"מ כגון "שיבה" או כגון "עלי דפנה" וכיו"ב. ומאידך שאר תבלינים כגון נענע, כוסברה, פטרוזיליה ועוד שנאכלים אכן חייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, וכל תבלין שראוי להיאכל בעינו ויש שבפועל אוכלים אותו כגון הנענע הנאכל אצל כמה מהעדות, (אף שיש מי שרק שם בתה וזורקו) מ"מ חייב בהפרשת תרו"מ. ואכן בהפרשתך את התרו"מ בשנים א.ב.ד.ה. שאת חייבת להפריש מעשר שני את צריכה לחלל על המטבע. אמנם, אכן למטבע יש כמה דינים כדי לייחדו כדין, ודווקא במקרה של שאלתך יש אפשרות של חיסרון מעיקר הדין, ואבאר את דברי, אין מחללין פחות משוה פרוטה על מטבע, אלא אם כן בתחילת החילול על המטבע הוא נתפס כבר בשווי של פרוטה כדין [וזה הנקרא "פרוטה חמורה, ויש שהוסיפו וכן נוהגין כיום שהחילו הראשוני יהיה גם ברגה גבוהה של חיוב מעשרות שזהו דגן, תירוש ויצהר שדרגת החיוב הגבוהה כלומר שאתה הוא הבעלים של התוצרת]. ולכאורה מצב של חילו תוצרת בפחות משווה פרוטה מאד מצוי כאשר מעשרים תבלינים מהחצר, כיון שאם לדוגמא את קוטפת כמה עלי נענע העשירית שלהם היא לכאורה פחות משוה פרוטה ואכן את צריכה מעיקר הדין "פרוטה חמורה". ועוד יש להוסיף שבאם את מפרישה מתוצרת שגדלה בחצר שלך התוצרת היא "טבל ודאי" ועלייך להקפיד על כמה דברים נוספים, כגון חובת נתינה של מעשר ראשון ללוי שנוהג גם בזמן הזה בפירות שהם טבל ודאי, ועוד כמה דינים שאין כאן המקום לפרטם.
אין ספק שעדיף לעשות מנוי בקרן מעשרות ובפרט למי שעוסק בטבל ודאי. את יכולה לעשות מנוי גם בבית המעשר שע"י המכון בטלפון 08-9214829, המעלה שיש לך בעשותך את המנוי, זה לא בעצם ההפרשה כיון שאת זה את חייבת גם בעודך מנויה, כלומר הביצוע של הוצאת האחוז ועוד קצת [=הקצת לתרומה גדולה והאחוז לתרומת מעשר], ואמירת הנוסח את חייבת בלא"ה. אולם את אינך חייבת לדאוג למטבע [כיון שאת זה עושים עבורך הממונים על הקרן שמחזיקים מטבע שיש בה פרוטה חמורה של "תירוש" עבורך והם דואגים לפנותה מידי יום כדי שתוכלי לחלל כמה פעמים ביום ללא דאגה שהמטבע כולה כבר נתפסה בחילולים השונים שאתם עושים]. כמו כן ייחודיותו של הקרן לסייע לכם, בהסכם מסודר עם הלוי, על מנת שלא תזדקקו לרוץ ולחפש לוי לתת לו כמה עלים מן התבלין דבר שהוא לא בר ביצוע בפועל. אלא משתמשים בשיטת הלוואה מראש כפי שקיי"ל בגמר בגיטין דף ל ע"ב, שאפשר להלוות מראש ללוי כסף, באופן שהפירעון של ההלוואה יהיה מפירות המעשר ראשון שברשותי, כלומר בכל פעם שאני מפריש מעשר ראשון וצריך לתת ללוי, אני משאיר את הפירות ברשותי והלוי מקזז מההלוואה, וכך אני מבצע את הנתינה ללוי כדת. המנויים על "בית המעשר" מקבלים נוסח הפרשה מיוחד למנויים שהם משתמשים בו בזמן ההפרשה.
 
הוספת תגובה
גירסה להדפסה
שלח לחבר
עוד |
  חזור
השאלה היא לא מה אסור -   בדגים יש טפילים, בירקות יש חרקים, היבולים הם טבל, ערלה וכלאים ואסורים באכילה או בקיום.
אלא כיצד מותר -   כיצד בודקים את הדגים והירקות, כיצד מצטרפים ל "בית המעשר" איזה שתיל הוא ללא חשש כלאים ומותר בקיום.
המכון על כל שלוחותיו עוסק בכל המגוון הרחב של מצוות הארץ, חרקים וטפילים.
המכון מעמיד לרשותך את מירב ומיטב האינפורמציה שברשותו ונותן פתרון לאדם הפרטי בהפרשת תרומות ומעשרות ולחקלאי ולבעל עסק המפריש כמויות גדולות של יבולים.
לוגו המכון למצוות התלויות בארץ 'חותמת 'כשרות למהדרין' של המכון למצוות התלויות בארץ חותמת 'נבדק ללא חשש טפילים' של המכון למצוות התלויות בארץ